עב"ל 38611-09-20

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור וקבע כי קצבת התלויים הנוספת לנכה משולמת לנכה ולא לבן זוגו, על פי הדין הישראלי. במקרה דנן, מאחר שהנכה ט' כבר קיבלה קצבת נכות עוד לפני נישואיה למערער, הרי שט' עצמה תצטרך לבקש קצבת תלויים נוספת. המערער, שנישא לט' לאחר שאושרה לה קצבת נכות, טען כי היה על המוסד לביטוח לאומי לפנות אליו ישירות ולשלוח לו מכתבים בנוגע לתשלום תלויים נוספים. עם זאת, בית המשפט מצא כי המכון פנה לט' מספר פעמים, לרבות בקשות לעדכונים על הכנסותיה והכנסות בן זוגה, להן סירב המערער למסור את פרטי הכנסותיו. עוד הדגיש בית המשפט כי תביעת המערערת, שהוגשה 18 שנים לאחר אישור קצבת הנכות הראשונית, הגיעה זמן רב מדי לאחר מעשה, מכדי שהמוסד יוכל להסביר די הצורך את המצב. לפיכך, בשל חוסר שיתוף הפעולה של המערערת והתנהלותו הסבירה של המכון, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המכון. לפסק דין זה השלכות על אופן הניהול והתביעה של קצבאות תלויים נוספות במקרים של קצבת נכות בישראל.