ה"פ 620/02

תקציר

עניינו של תיק זה נסוב סביב מימוש בניין מגורים שנרכש על ידי מתטוף, אשר נטל הלוואה בסך 607,000 ₪ מבנק למשכנתאות (המשיב מס' 1) לצורך מימון הרכישה. הנכס לא נרשם על שם מטטוף, נרשמה רק הערת אזהרה, ומאחר שהחוב לא שולם, פתח הבנק בהליכי מימוש למכירת הנכס. אשתו של מטף (המבקשת מס' 1) טענה בתחילה ל-50% זכויות בנכס מכוח חוק שיתוף הפעולה, אך בהמשך ויתרה על טענה זו. לאחר מכן טענו המבקשים כי עומדת להם הזכות לפדות את המשכון על הנכס, דבר שבית המשפט מצא כנכון, אך לא הציע כל הצעה קונקרטית לעשות כן. השאלה המרכזית הייתה האם מטאוף ויתר על זכותו לדיור חלופי במסגרת הסכם ההלוואה. בית המשפט מצא כי ההסכם, על אף שכותרתו "הסכם הלוואה", כלל גם הוראות לגבי המשכון ולכן הוא גם הסכם משכון. עוד נקבע כי מתאוף והמבקש מס' 1 ויתרו באופן ברור ומפורש על זכויותיהם לדיור חלופי במקרה של אי פירעון במספר מסמכים, וכי אין לקפח את הבנק עקב הימנעותו של מתאוף מרישום הנכס על שמו. לפיכך נדחו טענות המבקשים, והליכי המימוש יימשכו כרגיל.