ת"פ 157/03

תקציר

גזר הדין מתייחס לשורה של מעשי אלימות שביצעו ארבעה שוטרי משמר הגבול בגזרת חברון ב-30 בדצמבר 2002. הנאשמים, שחר בוטביקה ודניס אלחזוב, יחד עם שניים נוספים - ינאי ללסה ובאסם ווהבי - שהודו בהסדר טיעון, הואשמו בעבירות שונות ובהן הריגה, חטיפה לשם חבלה, חבלה בנסיבות מחמירות, שימוש לרעה בכוח המשרה, שוד, שיבוש הליכי משפט ושימוש בחפץ מזיק. האירועים המדוברים עסקו בהתעללות ובאלימות כלפי תושבי חברון הערבים. האירוע המרכזי הסתיים במותו של נער בן 17, עמראן אבו חמדיה, שנזרק מג'יפ נוסע בעת שסירב לרדת ממנו, ובראשו נפצע אנושות. השופט בחן בקפידה את הראיות והעדויות שהוצגו במהלך המשפט. היא מצאה את הנאשמים אשמים בכל האישומים, כולל הריגה. במקרה של שחר בוטביקה, הדבר התבסס על הודאותיו שלו ועדויות הקורבנות ועדים אחרים, כמו גם על הראיות הרפואיות. בוטביקה הודה ברבים ממרכיבי כתב האישום, אך ניסה להמעיט בחלקו ולהמעיט בעובדות. השופט העדיף את עדויותיהם של הנאשמים והקורבנות האחרים, שהיו עקביים ואמינים. באשר לדניס אלחזוב, השופט הגיע למסקנה כי הוא היה שותף פעיל ומבצע משותף של העבירות. אלחזוב טען כי הוא עובר אורח תמים, אך הראיות הראו כי הוא היה חלק בלתי נפרד מהתוכנית, נכח במהלך הפשעים ואף מילא תפקיד פעיל. הוא שימש כצלם, תיעד את האירועים האלימים, ובאחד המקרים תקף פיזית קורבן בעצמו. מעשיו הוכיחו את שותפותו המלאה לפשעים. בנוסף, אלחזוב לא נקט כל פעולה למניעת העבירות, לרבות ההריגה, ואדישותו וחוסר אכפתיות תרמו לתוצאה הקטלנית. השופט הדגיש כי אלחזוב לא היה צופה פסיבי אלא שותף מרצון לפעילות העבריינית, לרבות ההחלטה להסתיר את המעשים לאחר מכן. היא דחתה את הרעיון שהוא כפוף לנאשמים האחרים או פוחד מהם, שכן הראיות מצביעות על כך שהם שווים. גם טענתו של אלחזוב כי צילומיו היו בסך הכל היענות לבקשות האחרים נדחתה, שכן מעשיו היו חלק בלתי נפרד מהפעילות העבריינית. לסיכום, החליט השופט להרשיע את שני הנאשמים בכל סעיפי האישום, בהם הריגה, עבירות שונות של התעללות ואלימות, שיבוש הליכי משפט ושימוש לרעה בכוח המשרה. שחר בוטביקה הורשע גם בהפחדת עד. הכרעת הדין מהווה תיאור מקיף של האירועים והערכת בית המשפט את הראיות, מה שהוביל להרשעת הנאשמים על חלקם באירועים הטרגיים.