ת"א 5399/03

תקציר

המחלוקת במקרה זה נוגעת לזכויות הבעלות בחלקת אדמה הממוקמת בבית חנינא. התובעים, ילדיו של המנוח ואלמנתו של דודו של המנוח, טוענים כי המנוח העביר את זכויותיו לאשתו באמצעות ייפוי כוח, והיא גם העבירה זכויות אלה לתובעים 1 ו-2. עוד הם מבהירים כי זכויותיו של יונס, דודו של המנוח, הן אצל אלמנתו חדיג'ה, ולא נעשתה כל עסקה בגין זכויות אלה. מנגד, הנתבע טוען כי המנוח רכש את מלוא הזכויות בחלקה לאחר הסכם חליפין עם יונס בשנת 1954, וזכויות אלה הועברו אליו באמצעות מספר ייפויי כוח. הראשון מהמנוח לבנו תאופיק, השני מתאופיק לבנו סאמי והשלישי מסאמי לנאשם. בית המשפט בוחן את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים ומוצא סתירות רבות וחשדות לזיוף במסמכי הנאשם. להסכם החליפין בין המנוח לבין יונס, שהוא צילום, אין אישור מתאים, ולוח הזכויות אינו תומך באותנטיות שלו. גם ייפויי הכוח שהציג הנאשם כראיה מוטלים בספק, שכן מדובר בהעתקים מצולמים בלבד, וקיים חשד לזיוף לגבי החותמות שעליהם. יתר על כן, האנשים המעורבים בייפויי הכוח הללו, תאופיק וסמי, נחשבים לבעלי אופי מפוקפק. עוד קובע בית המשפט כי הנתבע לא הביא כל ראיה תקפה לכך שלסאמי הייתה זכות להעביר לו את הזכויות בחלקה. אשר לראיות התובעים, מקבל בית המשפט את ייפוי הכוח שהוצג על ידם כאותנטי, על סמך אישורים מתאימים, ומחזק אותו בעדותו של התובע מס' 1. התובעים מציגים גם ייפוי כוח נוסף, התומך בטענתם כי נעשתה טעות דפוס ולאחר מכן תוקנה בייפוי הכוח הקודם. הנתבעים לא התנגדו לאמיתותו של ייפוי כוח זה. מסקנת בית המשפט היא כי יש לרשום את התובעים כבעלים של החלקה, כאשר התובעים 1 ו-2 מחזיקים במחצית מהזכויות וחדיג'ה מחזיקה במחצית השנייה. הנתבעים 1 ו-2 יחויבו בתשלום הוצאות התובעים, שכר טרחת עורך דין וסך פיצויים בסך 125,000 ₪, כאמור בכתב התביעה המתוקן. פסק הדין גם מורה לפקיד הסדר מקרקעין לציין פסק דין זה בלוח הזכויות.