רע"א 1668/95

תקציר

המבקש, שנפגע בתאונת דרכים ותבע מהמשיב פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה את בקשתו לתשלומי ביניים וקיבל את טענת המשיב כי המבקש לא נפגע באמת. הערעור נסב סביב השאלה האם מינוי מומחה רפואי מוסכם על שני הצדדים. בית המשפט המחוזי קבע כי הצדדים לא הסכימו ומינה את המומחה בניגוד לרצונו של המשיב. עם זאת, כבוד השופט י' הכט מצא כי בא כוח המשיב הציע למנות מומחה רפואי לאחר פגרת בית המשפט, והצעה זו התקבלה על ידי בא כוח המבקש. זה היווה הסכם בין הצדדים. משכך, חוות דעתו של המומחה בעניין נכותו של המבקש תהיה מחייבת, והחלטת בית המשפט המחוזי התבססה על הנחה שגויה. השופט הכט קיבל אפוא את הערעור, תוך שהוא מציין כי קביעת הנכות של המומחה שימשה ראיה לכאורה, והעביר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי שיכריע בבקשת המבקש לתשלום ביניים תוך שקילת מכלול הראיות הקיימות. כן חויב המשיב לשלם למבקש הוצאות ערעור בסך 7,500 ₪.