ע"א 6241/21

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף: ע"א 6241/21 רשות מקרקעי ישראל נ' טרביה **מבוא** פסק הדין הנדון עוסק בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר למשיבים 6-5 (להלן: "המשיבים") להצטרף כבעלי דין לתביעה לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין, אף שהדבר נעשה בחלוף תקופת ההתיישנות. פסק הדין מתמקד בשאלה המשפטית העקרונית של תחולת דיני ההתיישנות על הוספת בעל דין חדש להליך, כאשר העילה המשפטית נולדה בחלוף תקופת ההתיישנות. **רקע עובדתי** המקרה נוגע להפקעת מקרקעין שאירעה בשנות ה-60. המנוח, בעל הזכויות במקרקעין, נפטר בשנת 1975. בשנת 2004 ניתן צו ירושה, ועל בסיסו הגישו חלק מיורשיו (המשיבים 4-1) תביעה לפיצויים בשנת 2015. בחלוף כ-4 שנים, בשנת 2019, הגישו יורשים נוספים (המשיבים 6-5) בקשה להצטרף לתביעה. המדינה התנגדה לבקשה בטענת התיישנות, שכן המועד להגשת תביעה הסתיים, אף לאחר תקופת המעבר שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון (הלכת ארידור). בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיבים, בנימוק שטענת ההתיישנות דורשת בירור עובדתי. **הכרעת בית המשפט העליון** בית המשפט העליון, מפי השופט עופר גרוסקופף, קיבל את ערעור המדינה וקבע כי תביעתם של המשיבים 6-5 התיישנה, ועל כן יש לדחותה. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים בפסיקה** 1. **תחולת דיני ההתיישנות על הוספת בעל דין חדש:** * **העיקרון:** תקנה 26(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (התקנות הישנות), אשר חלה בעת הגשת הבקשה, קובעת כי הוספת בעל דין חדש להליך רואים, לעניין התיישנות, כאילו ההליך לגביו החל במועד הגשת כתב התביעה המתוקן. משמעות הדבר היא כי יש לבחון את טענת ההתיישנות ביחס לבעל הדין החדש ממועד הגשת הבקשה להוספתו, ולא ממועד הגשת התביעה המקורית. * **חידוש/הבהרה:** בית המשפט מבהיר כי ההלכה בעניין תומא, עליה הסתמכו המשיבים, אינה רלוונטית למקרה זה. בעניין תומא אושר תיקון כתב התביעה להוספת טענות הנוגעות לזכויות נוספות של התובעים המקוריים, בעוד שבמקרה זה מדובר בהוספת תובעים חדשים שלא נכללו כלל בתביעות המקוריות. בנוסף, בית המשפט מבחין בין "עילת תביעה" כפי שהיא מוגדרת משפטית, לבין "הוספת בעלי דין". זהות הצדדים לתביעה מהווה חלק אינטגרלי מהגדרת עילת התביעה, ולכן הוספת תובעים חדשים מהווה, למעשה, עילת תביעה חדשה לעניין התיישנות. 2. **תקופת המעבר בהלכת ארידור:** * **העיקרון:** הלכת ארידור קבעה כי תביעות לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין מכוח פקודת הקרקעות כפופות להתיישנות בת 7 שנים ממועד היווצרות עילת התביעה (לכל המאוחר ממועד תפיסת החזקה). עם זאת, על מנת לאפשר הסתגלות להלכה חדשה זו, נקבעה תקופת מעבר בת 3 שנים ממועד מתן פסק הדין (21.3.2016), כך שתקופת ההתיישנות בפועל הסתיימה ב-21.3.2019. * **יישום:** בקשת המשיבים להצטרפות להליך הוגשה ב-18.3.2019, כלומר, בסמוך לפני תום תקופת המעבר. אולם, בית המשפט קובע כי גם אם ניתן היה לראות בכך השתהות קלה, יש לבחון את המועד בו נולדה עילת התביעה מלכתחילה. במקרה זה, עילת התביעה נולדה עשרות שנים קודם לכן, וגם אם נתנו ארכה, המשיבים לא הגישו את בקשתם אלא בחלוף כ-3 שנים מסיום תקופת המעבר, כלומר, התביעה התיישנה. 3. **נטל הוכחת חריגים להתיישנות (סעיפים 8 ו-9 לחוק ההתיישנות):** * **העיקרון:** הנטל להוכחת התקיימות חריגים להתיישנות (כגון אי-ידיעה על קיום הזכות או הודאת המדינה בזכות) מוטל על התובעים. * **יישום:** בית המשפט קבע כי המשיבים לא עמדו בנטל זה. בנוגע לסעיף 8 (אי-ידיעה), נקבע כי לא הוכחה "אי-ידיעה ברמה אובייקטיבית" והסתפקו בטענות סובייקטיביות, ורמת הידיעה הנדרשת היא "קצה חוט" בלבד. בנוגע לסעיף 9 (הודאת המדינה), נקבע כי המדינה לא העלתה טענת התיישנות כלפי התביעות המקוריות משום שהן עצמן לא התיישנו, ולכן אין בכך משום הודאה בזכות אשר גוררת התחלה מחדש של מרוץ ההתיישנות. 4. **שיקול דעת בית המשפט בתיקון כתב טענות:** * **העיקרון:** כאשר בית המשפט דן בבקשה לתיקון כתב טענות, עליו לשקול, בין היתר, את שלב הדיוני בו הוגשה הבקשה ואת השיהוי בהגשתה. * **יישום:** בית המשפט מבקר בחריפות את השיהוי הרב בהגשת הבקשה להצטרפות (כ-4 שנים לאחר הגשת התביעות המקוריות, ובשלבים מתקדמים של ההליך). המשיבים לא סיפקו הסבר מספק לעיכוב, במיוחד כאשר צו הירושה היה בידיהם משנת 2004 והיורשים האחרים כבר פעלו משפטית. לכן, לדעת בית המשפט, גם אם נתעלם משאלת ההתיישנות, הייתה מקום לדחות את הבקשה בשל השיהוי. 5. **מעמד התביעות כתביעות עיזבון:** * **העיקרון:** תביעת עיזבון יכולה להיות מוגשת רק על ידי מנהל עיזבון ממונה או ברוב מוחלט של היורשים, או בהסכמת כולם. * **יישום:** בית המשפט דוחה את הטענה שהתביעות המקוריות הוגשו בשם העיזבון. הן הוגשו בשם המשיבים 4-1 בלבד, והובהר במפורש שאינן עוסקות בחלקם של יורשים אחרים. לכן, לא ניתן היה לראות בהן תביעות אשר מכוחן יחולו זכויותיהם של המשיבים 6-5. **השפעות משפטיות ואי-בהירות בפסיקה** * **הבהרת תחולת תקנה 26(ב) לתקנות הישנות:** פסק הדין משמש כתזכורת חשובה לתקנה זו, אשר נועדה למנוע עקיפה של דיני ההתיישנות באמצעות הוספת בעלי דין חדשים בשלבים מאוחרים. * **חיזוק הקפדנות במועדי הגשת תביעות לפיצויים בגין הפקעות:** בית המשפט מדגיש את החשיבות של עמידה בלוחות הזמנים, במיוחד לאחר תקופת המעבר שנקבעה בהלכת ארידור. המקרה מדגים כי איחור בהגשת תביעה, גם אם במעט, עלול להוביל לדחייתה. * **הבחנה בין הוספת בעלי דין להרחבת עילה:** פסק הדין מחדד את ההבחנה בין מצבים בהם מתקיימת הרחבת עילה, לבין הוספת בעלי דין חדשים. בעוד שהוספת עילות עשויה להיות גמישה יותר, הוספת בעלי דין חדשים כפופה לבחינה מחמירה יותר ביחס להתיישנות. **סיכום** בית המשפט העליון קיבל את ערעור רשות מקרקעי ישראל וקבע כי תביעתם של המשיבים 6-5 התיישנה. ההחלטה מבוססת על ההלכה כי הוספת בעל דין חדש להליך, לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, מהווה, לעניין התיישנות, התחלה חדשה של ההליך. כמו כן, נדחו טענות המשיבים בדבר חריגים להתיישנות, והודגש כי לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש. פסק הדין מחזק את עקרון הוודאות המשפטית ומצביע על חשיבות ההקפדה על מועדי הגשת תביעות, אף בהליכים מורכבים כגון אלו העוסקים בפיצויים בגין הפקעת מקרקעין.