ת"צ 35563-09-16

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בהחלטת בית המשפט לאפשר תיקונים בבקשה לתובענה ייצוגית, תוך בחינת העקרונות המשפטיים הבסיסיים וכל חידוש נתפס. **עקרונות משפטיים המסדירים תיקון כתבי טענות:** * **סמכות בית המשפט:** סמכותו של בית המשפט להורות על תיקונים בכתב התביעה מעוגנת במפורש בתקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018**. תקנה זו מעניקה שיקול דעת רחב לבית המשפט לתקן כל עניין בכתב התביעה "לצורך הליך שיפוטי תקין והוגן". * **שיקולים מרכזיים לתיקון:** בחינת בקשות התיקון על ידי בית המשפט כרוכה באיזון, בהתחשב ב: * האינטרסים של המבקש להבהיר טענה אמיתית. * האינטרס של המשיב למנוע הרחבה מיותרת של הסכסוך. * האינטרס הציבורי בשימוש יעיל במשאבים שיפוטיים והבטחה שההחלטות יתייחסו לסוגיות שנויות במחלוקת באמת. * **גורמים לאיזון:** בית המשפט שוקל מספר שיקולים מרכזיים: * נחיצות התיקון כדי להבהיר שאלות שנויות במחלוקת. * עיכוב בהעלאת התביעה, לרבות סיבתה והיקפה. * נזק פוטנציאלי לבעל הדין שכנגד. * האם הבקשה הוגשה בחוסר תום לב. * **בקשה להליכים ייצוגיים:** שיקולים אלה חלים בדרך כלל על הליכים ייצוגיים, אך עם דגשים ואיזונים ספציפיים המשקפים את אופיין הייחודי של תביעות מסוג זה, ובמיוחד את האינטרס הציבורי החזק בהתנהלותן התקינה. הדבר מודגש בתקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010**. **ניתוח התיקונים הספציפיים:** 1. **תיקון עובדתי (היסטוריית חקירה והסדר טיעון):** * **עיקרון משפטי:** תיקונים רלוונטיים הנוגעים לאירועים שהתרחשו לאחר ההגשה המקורית מותרים בדרך כלל. בית המשפט מבחין בין תיקון התפתחויות עובדתיות לבין בקשת אישור לתביעה שאולי הייתה מוקדמת. * **חידוש/יישום:** בית המשפט מכיר בכך שבעוד שהעיתוי של בקשת אישור לאירועים שהתרחשו לאחר ההגשה הראשונית הוא נושא נפרד, אם בתי משפט קודמים ובית המשפט העליון לא קבעו שהבקשה המקורית חסרת בסיס מהותית, אזי עדכונים עובדתיים לאחר מכן נחוצים ואינם פוגעים בזכויות מהותיות. הדבר מצביע על גישה פרגמטית לעדכונים עובדתיים העולים מהליכים משפטיים מתמשכים, כגון חקירות והסדרי טיעון. 2. **הוספת חוות דעת מומחה (הגשה מאוחרת):** * **עיקרון משפטי:** בית המשפט מביע חשש מהגשת חוות דעת מומחה. הוא מדגיש את העיקרון של עידוד יישומים ראשוניים מקיפים ויסודיים. הכלל הכללי מציע כי אין לאפשר לצד "להכניס את רגלו לדלת ומאוחר יותר לתקן את בקשתו כרצונו". * **חידוש משפטי/ניואנסים:** למרות הרתיעה הכללית מתיקונים מאוחרים, בית המשפט מתיר תיקון ספציפי זה בשל מספר גורמים מקלים: * **האינטרס של הקבוצה:** בתביעה ייצוגית, האינטרס של הקבוצה הוא להציג את כל הראיות הדרושות, כולל חוות דעת, במיוחד אם מוכר נחיצותה. * **השלב הפרוצדורלי:** גילו המתקדם של ההליך (קרוב לעשר שנים) והיעדר טענות המשיבים (עקב תמרונים פרוצדורליים כמו בקשות לסילוק התביעה) יוצרים הקשר ייחודי. התיקון מבוקש לפני הגשת תשובות מהותיות, בניגוד למקרים בהם כבר הוגשה תגובה מפורטת. * **התנהלות המבקש:** התנהלותו הכוללת של המבקש אינה נחשבת בעייתית, ומדובר בבקשה לתיקון יחיד המתרחשת לצד בקשה נוספת המתחייבת בחלוף הזמן. * **נזק למשיבים:** אמנם קיים נזק פרוצדורלי (המשיבים התמודדו עם הבקשה ללא חוות דעת), אך הוא נחשב בר ריפוי באמצעות הטלת הוצאות. זה נתפס כדרך לתמרץ בקשות ראשוניות יסודיות. **תוצאה ורציונל:** בית המשפט מתיר בסופו של דבר את שני התיקונים. התיקון העובדתי נתפס כפשוט. הוספה מאוחרת של חוות דעת המומחה, אף שהיא בעייתית מבחינה עקרונית, מותרת בשל הנסיבות הייחודיות של התובענה הייצוגית, השלב הפרוצדורלי של ההתדיינות ומטרת בית המשפט להבטיח קביעה הוגנת ומקיפה לטובת הקבוצה, תוך פיצוי המשיבים בהוצאות. הטלת שכר טרחת עורכי דין על המבקש מסמלת את כוונת בית המשפט לאזן בין היתר התיקון לבין העיקרון של עידוד הגשות ראשוניות שקודות ומלאות, ובכך להפחית את הפגיעה במשיבים.