ע"פ 1856/10

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור, ואישר את קביעת בית המשפט המחוזי כי המערער ניסה לשדל לרצח. למערער היה מניע להרוג את רמזי, שהוכח על ידי דפוס התנהגות ושיחות מוקלטות עם סוכן ושוטר סמוי. למרות טענות על התנהלות בלתי תקינה מצד רשויות אכיפת החוק והסוכן, בית המשפט מצא כי המשטרה פעלה כראוי כדי למנוע רצח פוטנציאלי. קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי נמצאו אמינות, ובכלל זה כי עדותו של המערער אינה עקבית ואינה מהימנה. טענותיו של המערער התמקדו בטענות בדבר מלכודת וכפייה, אך בית המשפט לא מצא תמריץ פסול, שכן המערער פעל באופן עצמאי לשידול לרצח. הראיות, לרבות שיחות מוקלטות, הצביעו על המשך מעורבותו של המערער בתכנון הרצח, תוך שימוש בשפה מוצפנת. בית המשפט קבע כי טענותיו של המערער בדבר משיכת השידול חסרות אמינות, נוכח קשריו המתמשכים עם הסוכן והשוטר הסמוי. בגזר הדין שקל בית המשפט המחוזי את נסיבותיו האישיות של המערער, אך הדגיש את הצורך בהרתעה בשל חומרת העבירה. עונש המאסר של 30 חודשי המאסר נקבע כראוי בהתחשב באופי העבירה, ואישר כי ערכאת הערעור לא תשנה את גזר הדין למעט נסיבות חריגות.