פ"א 65403-09-19

תקציר

בית המשפט החליט כי צו ההריסה המינהלי שהוציא המשיב למערערת עומד בעינו. המערער טען כי המשיב פעל שלא כדין וללא סמכות מתאימה, אך בית המשפט לא מצא פגמים חמורים במתן הצו. כמו כן, נמצא כי המערערת לא הצליחה להוכיח כי העבודות שלשמן ניתן צו ההריסה בוצעו כדין או כי נפלו פגמים חמורים בצו. מהראיות עולה כי המערער ביצע עבודות בנייה נרחבות ללא היתר במקרקעין המיועדים לשימוש חקלאי, ואף המשיך לעבוד באתר לאחר קבלת צו ההריסה. בית המשפט הדגיש כי צווי הריסה מנהליים נועדו לעצור את הבנייה הבלתי חוקית לאלתר, וכי המערער לא פעל בידיים נקיות. מאחר שהמערערת לא הראתה כי המבנים נבנו כדין או כי קיים סיכוי סביר להכשרתם, לא ראה בית המשפט סיבה לעכב את ביצוע הצו. עם זאת, בית המשפט נעתר לבקשת המערער לבצע את ההריסה בעצמו בתוך פרק זמן של 30 יום, על מנת למזער את הנזק לעצים ולפרחים באתר, ומשלא הצליח המשיב לאכוף את הצו. לבסוף אישר בית המשפט את תוקפו של איסור השימוש הקבוע בצו ההריסה. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים וסימן את סיום התיק.