עת"מ 36498-03-10

תקציר

העותר, תושב רצועת עזה ומנהל פלסטיני של האגודה החקלאית בבית חאנון, מבקש להיכנס לישראל למטרות עסקיות הקשורות לגידול פרחים ולייצואם. לאורך ההיסטוריה הוא נהנה מהיתרי כניסה, ואף החזיק ברשותו "כרטיס איש עסקים", עד שבקשתם נדחתה בשנת 2007 ללא הסבר. העותר טוען כי הסירוב אינו מוצדק ומבקש הסבר בפרפרזה ועיון חוזר בהחלטה, בטענה כי שיקול הדעת הרחב ממנו נהנות הרשויות בעניינים אלה צריך להיות נתון לבחינה מעמיקה יותר. משכך, טוענים המשיבים, לרבות ממשלת ישראל וגופי הביטחון, כי בקשות העותר חסומות בזמן, כי סיפקו הצדקות מספקות בפרפרזה וכי יש לכבד את שיקול הדעת הרחב המוקנה להן. לטענתם, התרת כניסתו של העותר מהווה סיכון ביטחוני מוחשי המבוסס על מידע חסוי הקשור לעותר ולמשפחתו. השופטת שרה דברת מצדדת במשיבים וקובעת כי שיקול הדעת המופעל על ידי הרשויות בעניינים ביטחוניים רגישים אלה אינו צריך להתערב על ידי בית המשפט. דברת קובעת כי החלטת המשיבים עומדת במבחן הסבירות, מבוססת על שיקולים ביטחוניים לגיטימיים ואינה מצדיקה התערבות שיפוטית. יתר על כן, היא קובעת כי ההצדקה הניתנת בפרפרזה מספקת, וכי די במידע החסוי שהוצג בפני בית המשפט כדי לאמת את סירוב הכניסה. בסופו של דבר, העתירה נדחית, והמשיבים נדרשים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.