רע"א 5589/19

תקציר

אישה וילדיה מתגוררים בבית על קרקע המיועדת לחקלאות ונמצא כעת בתהליך התנחלות. הרשויות הוציאו צו לפינוי הרכוש ולהריסתו בשל ההשתלטות הבלתי חוקית על אדמות ציבור. המבקשת, שהיא אם חד הורית לשני ילדים וסובלת מנכות, ביקשה דחייה דחופה של הצו ולאחר מכן הגישה תביעה לביטולו כליל. לאחר שהתביעה נדחתה על ידי בית המשפט, היא ביקשה עיכובי ביצוע מרובים, שגם הם נדחו בשל החמצת מועדים והיעדר הוכחה לזכותה בנכס. לאחר מכן ערער המבקש על החלטות אלה והגיש בקשה לדחייה נוספת של צו ההריסה, שגם היא נדחתה על ידי בית המשפט. לאחר מכן היא הגישה בקשת רשות ערעור, לצד בקשה לעיכוב ביצוע, בטענה כי לבית המשפט יש סמכות לעכב את הצו וכי הנסיבות בעניינה השתנו. המשיב, לעומת זאת, טען כי סיכויי ההצלחה הם מזעריים וכי יש לתת עדיפות לאינטרס הציבורי בהגנה על מקרקעי ציבור. לאחר ששקל את הצדדים, החליט השופט לקבל את הערעור בחלקו ולעכב את צו ההריסה אך לא את צו הפינוי. השופט הדגיש כי החלטה זו התקבלה תוך איזון בין סיכויי ההצלחה הנמוכים, האינטרס הציבורי והנזק הבלתי הפיך שייגרם למבקש אם הערעור יתקבל. הסדר הקיים נשמר עד לקבלת החלטת בית המשפט המחוזי, ולא נפסקו הוצאות בשל התנהלותו הפרוצדורלית של המבקש. פסק דין זה ניתן ביום 24.9.2019.