תמ"ש 6960/05

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך בין בני זוג לשעבר על חלוקת הנכסים לאחר גירושיהם. בני הזוג נישאו בשנת 1978 והתגרשו בשנת 1992, אך המשיכו לחיות יחד כידועים בציבור במשך 10 שנים נוספות עד שנת 2004. יש להם שני ילדים בוגרים. נקודות המחלוקת העיקריות הן חלוקת נכסים שונים, כולל דירות מגורים, מרפאה ודירה בוושינגטון הבירה, כמו גם כלי רכב, נכסים פיננסיים ומוניטין אישי. בית המשפט דן גם בתביעות הנוגעות לתשלום מזונות. השופט מסכם תחילה את העובדות שאין עליהן עוררין, כולל ההסכם על חלק מהנכסים המשותפים. לגבי הנכסים שבמחלוקת, השופט בוחן בקפידה את הראיות והעדויות שהוצגו על ידי שני הצדדים. באשר לקליניקה, בית המשפט קובע כי התובעת זכאית למחצית משוויה לאחר ניכוי תשלומי משכנתא ששילמה הנתבעת. לגבי דירה הרשומה על שם אביו של הנתבע, מוצא בית המשפט כי לתובעת אין זכויות קנייניות, שכן היא נרכשה בכספי האב ויועדה לירושת הנתבע. לתובע מוענקת בעלות על מחצית הזכויות בדירה בוושינגטון, ואילו טענות הנתבע בדבר חלקה של הדודה יוסדרו בנפרד. השופט פוסק גם לגבי נכסים שונים נוספים, לרבות דירה שנרכשה על ידי הנתבע לאחר מועד הפירוד הקובע, וקובע כי לתובע אין זכויות בה. יש לאזן את כלי הרכב המשמשים את בני הזוג בהתאם לערכם, ולחייב את התובע להשתתף בתשלומי המשכנתא. לאחר מכן פונה השופט לסוגיית המוניטין האישי והשפעתו על כושר ההשתכרות של בני הזוג. לאחר עיון בפסיקה הרלוונטית, מגיע השופט למסקנה כי התובע זכאי לחלק יחסי מהמוניטין של הנתבע, המוערך בכ-120,000 ₪, בנוסף לסכום המאוזן. השופט מורה לעדכן את חוות הדעת של האקטואר לגבי שווי הנכסים וחישובים נוספים, כאשר שני הצדדים יישאו בהוצאות באופן שווה. באשר למזונות, בית המשפט קובע כי הכנסותיו וזכויותיו של התובע ברכוש משותף מספיקות לחיים בכבוד, ופוסק כי תשלומי המזונות ייפסקו ביום 1.3.2012. לבסוף, הנתבע מחויב לשאת בהוצאות התובע ובשכ"ט עורך דין, בסך 10,000 ₪.