ת"פ 32149-04-24

תקציר

**ניתוח משפטי של גזר הדין - ת"פ 32149-04-24 מדינת ישראל נ' אסור** **מבוא** גזר הדין שניתן בבית משפט השלום בבאר שבע בתיק מספר 32149-04-24, בעניינו של יובל משה אסור, עוסק בהרשעתו בעבירת החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בהתאם לסעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, לאחר שתפסו ב-300 גרם קנאביס שלא כדין. הניתוח המשפטי יתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים המשפטיים שעלו מההחלטה, בהתבסס על הנתונים שהוצגו. **עובדות כתב האישום המתוקן** על פי כתב האישום המתוקן, בתאריך 02/11/22, החזיק הנאשם ב-300 גרם קנאביס שלא לצריכתו העצמית ובלא היתר כדין. חלק מהכמות (250 גרם) נמצא בצידנית שנשא עימו, וחלק נוסף (50 גרם) נמצא בדלי. **הליך גזירת הדין** * **הסכמות הצדדים:** לא היו הסכמות עונשיות בין הצדדים, והנאשם הופנה לקבלת תסקיר משירות המבחן. * **ראיות לעונש:** * **המאשימה:** הגישה רישום תעבורתי וטיעונים לעונש בכתב. * **הגנה:** הגישה סיכום אשפוז ומצב רפואי, אישור רישיון קנאביס, טיעונים בכתב ואסופת פסיקה. * **תסקיר שירות המבחן:** * התסקיר פירט את הרקע האישי של הנאשם: יליד 1998, רווק, מתגורר עם משפחתו, מוכר למערכת בריאות הנפש עם הפרעה דו-קוטבית. אינו עובד כשנה, מתקיים מקצבת נכות (100% אובדן כושר עבודה). * אירוע טראומטי בצבא הוביל לאשפוז פסיכיאטרי ראשון, שחרור מהצבא וקשיים בהשתלבות תעסוקתית. אושפז פעמיים נוספות, כאשר באחרונה (2023) אובחן במצב מאני פסיכוטי. נוטל טיפול תרופתי פסיכיאטרי. בעברו ניסיונות התאבדות, אך כיום ללא מחשבות אובדניות. * קשיים בתקשורת מול שירות המבחן, סירב לדון בעברו הטראומטי או להשתלב בטיפול. * החל לצרוך סמים בגיל 14, אך טען כי אינו צורך סמים כשנתיים ושלל התמכרות. בדיקות שתן הראו חיוביות לקנאביס ולבנזודיאזפינים (הקשורים לתרופותיו). * בנוגע לעבירה, טען כי החזיק ברישיון לקנאביס רפואי והכמות הצטברה עקב חרדות שנגרמו משימוש. * **המלצה:** בשל קשיי שיתוף פעולה, מצבו הנפשי, אי-בהירות לגביו וסירוב לטיפול, שירות המבחן לא המליץ על ענישה שיקומית-טיפולית. עם זאת, ציין כי אינו רואה בנאשם בעל דפוסים עבריינים מושרשים והעריך כי יתקשה לרצות מאסר בעבודות שירות. **המלצתו:** שקילת הטלת ענישה בדמות התחייבות להימנע מביצוע עבירה. **טיעוני הצדדים לעונש** * **המאשימה:** * דגש על פגיעה בערכים מוגנים (בריאות ושלום הציבור) ובכמות הגדולה (פי 20 מהכמות המוגדרת לצריכה עצמית), המעידה על מוכנות להפצה. * עתרה למתחם עונש של 4-12 חודשי מאסר בפועל, תוך הדגשת שיקולי גמול והרתעה על פני שיקום, נוכח חומרת העבירה וכמות הסם. * ציינה את קשיי הנאשם מול שירות המבחן והימנעות מהמלצה טיפולית. * **הגנה:** * טענה כי לא מדובר בסוחר, אלא במי שהסמים שימשו לשימושו האישי בשל מצבו הבריאותי. * הדגישה כי מדובר בקנאביס, שאינו מהסמים הקשים, והעבירה נבעה רק ממשקל החומר. לא נמצאו ראיות לסחר. * סיבות העבירה נובעות ממצבו הנפשי (הפרעה דו-קוטבית) וקשיי טיפול. החזיק ברישיון לקנאביס, אך השימוש גרם לחרדות והכמות הצטברה. * ביקשה מתחם ענישה של עד 3 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, או ענישה מותנית. * הדגישה את הנזק הנפשי והכלכלי שההליך גרם לנאשם, את חרטתו, הופסק השימוש בקנאביס, והיעדר עבר פלילי. * ביקשה למקם את הנאשם בתחתית מתחם הענישה, תוך התחשבות במצבו האישי והנפשי, פגיעתו, חרטתו, וכוחותיו החיוביים. **קביעת מתחם העונש ההולם** * **עקרונות:** בית המשפט פעל בהתאם לסעיף 40ג לחוק העונשין (תיקון 113), תוך התחשבות בערכים המוגנים שנפגעו, מדיניות הענישה הנהוגה, ונסיבות ביצוע העבירה. * **ערכים מוגנים:** בריאות וביטחון הציבור מפני סמים, נזקים חברתיים, כלכליים וגופניים. בית המשפט הדגיש כי אין לראות את הקנאביס כחומר שונה מהותית מהגדרתו כסם מסוכן בפקודה. * **נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:** * העבירות אינן מתוכננות. * הכמות (300 גרם) עולה על הצריכה העצמית, אך טענת הנאשם כי הסמים הצטברו לאור רישיון קנאביס וחוויות שליליות (חרדות) נלקחה בחשבון. * קיימת אינדיקציה מסוימת לכוונה להעבירם הלאה (החזקה בצידנית ודלי). * לא נגרם נזק ממשי, אך פוטנציאל הנזק קיים. * החזקת סמים בבית מעמידה בסכנה את יושבי הבית. * **מדיניות הענישה:** בית המשפט סקר פסיקה רלוונטית, הכוללת מקרים של החזקת קנאביס בכמויות דומות, ומקרים בהם הושתו עונשים שנעו ממאסר מותנה ועד מאסר בפועל בעבודות שירות. הודגש כי הענישה הנוהגת אינה שיקול יחיד. * **קביעת מתחם:** נוכח כל האמור, נקבע כי מתחם הענישה נע **ממאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.** **נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה** * **הודאת הנאשם:** חסכה זמן שיפוטי. * **היעדר עבר פלילי:** שיקול מקל משמעותי. * **נסיבות אישיות:** מצבו הרפואי והנפשי (הפרעה דו-קוטבית, אשפוזים), העובדה שהסם היה ברשותו לאחר שהחזיק ברישיון, והעובדה שהעבירה בוצעה בשנת 2022 (מעל 3 שנים). * **התרשמות מבית המשפט:** הנאשם מתמודד נפש, ניסה לחזור לחיים תקינים (לימודי תכנות, מעורבות משפחתית, איזון תרופתי). ההליך הפלילי הרתיע אותו. * **תסקיר שירות המבחן:** למרות קשייו, ציין כי הנאשם אינו עבריין מושרש וכי הטלת עבודות שירות תפגע בו. * **חומרת הפגיעה באינטרס הציבורי:** נקבעה כ"מהקלות" נוכח כמות וסוג הסם. **גזר הדין** בהתבסס על כל השיקולים, בית המשפט גזר על הנאשם את העונשים הבאים: * **מאסר על תנאי:** 6 חודשי מאסר על תנאי, ל-3 שנים, אם יעבור עבירת פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים. * **קנס:** 1,500 ₪, או 7 ימי מאסר תמורתו, שישולם ב-10 תשלומים חודשיים. * **התחייבות:** 2,500 ₪ שלא לעבור על עבירת פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים, למשך שנתיים. * **פסילת רישיון נהיגה:** בית המשפט מצא קשר קלוש בין העבירה לאינטרס הציבורי בפסילת רישיון, וכן החלוף הזמן, ולכן לא הטיל עונש זה. **עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **איזון בין שיקולי הרתעה ושיקום:** ההחלטה מדגימה את המתח המובנה בין הצורך להגן על שלום הציבור מפני סמים, לבין התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, במיוחד כאשר מדובר במתמודד נפש. בית המשפט נתן משקל משמעותי לנסיבותיו של הנאשם, כולל מצבו הנפשי, היעדר עבר פלילי, והתמודדותו עם נטל ההליך הפלילי. 2. **פרשנות "החזקה שלא לצריכה עצמית":** למרות שהכמות (300 גרם) עלתה על זו המוגדרת לצריכה עצמית, בית המשפט לא קיבל באופן אוטומטי את טענת ההפצה, אלא נתן משקל לטענת הצטברות הכמות, במיוחד לאור הרישיון לקנאביס רפואי וההתמודדות עם חרדות. עם זאת, לא נעלמה מעיניו האינדיקציה לכוונה להעבירם הלאה. 3. **משמעות הקנאביס כסם מסוכן:** בית המשפט הדגיש, בהתאם לפסיקה עדכנית, כי קנאביס עדיין מוגדר כסם מסוכן בפקודה, ואין שינוי בגישה העונשית לעבירות אלו. 4. **תפקיד שירות המבחן:** התסקיר סיפק תמונה מורכבת של הנאשם, שהובילה לכך שלא ניתנה המלצה טיפולית, אך בית המשפט השכיל לפרש את ממצאי התסקיר בהקשר הרחב יותר של מצבו הנפשי והתמודדותו, ולקבוע כי הנאשם אינו בעל דפוסים עבריינים מושרשים. 5. **הרתעה אישית מול מצב נפשי:** בית המשפט ציין כי שיקולי ההרתעה האישית מאבדים ממשקלם מול מצבו של הנאשם, אדם פגיע הזקוק למסגרת יציבה. 6. **מידת הפגיעה באינטרס הציבורי:** קביעת בית המשפט כי מידת הפגיעה בנסיבות הספציפיות היא "מהקלות", לצד כמות וסוג הסם, הובילה לכך ששיקול ההרתעה קיבל משקל מסוים בלבד. 7. **ענישה צופה פני עתיד:** ההחלטה להטיל עונש של מאסר מותנה וקנס, במקום מאסר בפועל, משקפת את ההערכה של בית המשפט כי הליך זה עצמו מהווה גורם מרתיע משמעותי עבור הנאשם, וכי הוא פועל להשתלב בחברה בצורה תקינה. 8. **אי-פסילת רישיון נהיגה:** החלטה זו, למרות הסמכות הקיימת, מראה כי בית המשפט שוקל את המידתיות והקשר בין העונש המושת לבין העבירה, ומתחשב גם בזמן שחלף. **סיכום** גזר הדין בפרשה זו מהווה דוגמה ליישום עקרונות ענישה גמישים, המתחשבים לא רק בחומרת העבירה ובצורך להגן על האינטרס הציבורי, אלא גם בנסיבותיו האישיות הייחודיות של הנאשם. ההחלטה מדגישה את החשיבות של בחינה מעמיקה של כלל השיקולים, לרבות מצבו הנפשי של הנאשם, לצורך קביעת עונש הולם ומידתי.