עפ"ג 39041-04-12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז בעניין תאונת דרכים קטלנית. המשיב, שהודה באשמה, הורשע בשני אישומים: גרימת מוות בנהיגה רשלנית ונהיגה בשכרות. הקורבן, חברתו של המשיב, נהרגה מיד בעת שהשניים רכבו על קורקינט בו נהג המשיב, לאחר שסטה מהכביש ואיבד שליטה. בדיקת הדם של המשיב חיובית לתחליפי קנאביס, דבר המצביע על רשלנות מצדו. בית המשפט הכיר בנסיבותיו האישיות הקשות של המשיב, לרבות מחלה כרונית ומצבו הנפשי בעקבות התאונה, וכן בעובדה שהודה באשמה והביע חרטה. עם זאת, הודגש כי יש לשקול בכובד ראש את חומרת העבירה, שגרמה לאובדן חיים. בהתחשב במדיניות הרווחת של ענישה מחמירה בעבירות מסוג זה – שמטרתה למגר את נגע הנהיגה הרשלנית – החליט בית המשפט להטיל עונש חמור. על המשיב נגזרו תשעה חודשי מאסר בפועל, שלוש שנות מאסר על תנאי, עשר שנות פסילה מהוצאת רישיון נהיגה וקנס בסך 3,000 שקל. בערעור הסכים ערכאת הערעור עם החלטתו של בית משפט קמא, אך מצא כי היבטים מסוימים אינם מספקים, בפרט בכל הנוגע למשקל שניתן לגורמים מחמירים מסוימים. ערכאת הערעור קבעה כי רשלנותו של המשיב היא ברף גבוה וכי בית משפט קמא לא ייחס משמעות מספקת להרשעה בנהיגה בשכרות ולחלקה בתאונה. כמו כן, צוין כי המשיב לא הביע חרטה אמיתית. בעקבות זאת החמיר בית המשפט לערעורים את העונש וקבע כי המשיב ירצה 15 חודשי מאסר בפועל וייפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 10 שנים. יתר פסקי הדין מהחלטת הערכאה הנמוכה נותרו ללא שינוי.