ע"א 137/08

תקציר

לאחר עיון מדוקדק בפסק הדין ובראיות שהובאו בפני בית משפט קמא, החליטה ערכאת הערעור כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי. בית המשפט מסכים עם עיקרי ממצאיו של בית משפט קמא, אך סבור כי הסכום שנפסק כפיצוי נמוך מדי. בית המשפט קבע כי המערערת זכאית לפיצוי חיובי אך אינה זכאית לקבל שכר טרחה כפי שהוסכם בחוזה שכר הטרחה. סיום יחסי עורך דין-לקוח אינו פוסל אוטומטית את עורך הדין מקבלת שכר טרחה חוזי, ועורך הדין עדיין עשוי להיות זכאי להם אם הלקוח הפר את ההסכם או פעל בחוסר תום לב. אולם, במקרה דנן הגיע בית משפט קמא למסקנה, ובצדק, כי המשיב לא פעל בחוסר תום לב או בחוסר תום לב. המערערת זכאית לגמול הולם בגין עבודתה, הכולל ייצוג המשיב בשתי בקשות וטיפול בהליכי ההוצאה לפועל. בית המשפט מוצא כי התעריף השעתי ההולם לעבודתו של המערער הוא 150$, כפי שהציע עו"ד אמיר והתקבל על ידי בית משפט קמא. היקפו הכספי של העניין והמוניטין של המערערת בתחום מצביעים על כך שאין די בפסיקתו של בית משפט קמא בסך 15,000 ₪ כשכר ראוי. לפיכך, הסכום מוגדל ל-35,000 ₪, כולל מע"מ, הצמדה והפרשי ריבית ממועד הגשת התביעה. המשיב יישא בהוצאות המשפט והערעור, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪ + מע"מ.