עת"מ 768/05

תקציר

רישיונו של אילן דורון, מנהל תיקי השקעות, הושעה על ידי הוועדה מטעם רשות ניירות ערך עד לסיום משפטו הפלילי המתנהל. דורון עתר לביטול החלטה זו, בטענה כי השב"כ לא הפעיל את שיקול דעתו המנהלי ולא בחן את הראיות נגדו, אלא הסתמך על כתב האישום בלבד. השב"כ טען כי האישומים החמורים בכתב האישום מצדיקים התליית רישיונו. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי לשב"כ סמכות לבסס את החלטתו על כתב האישום כראיה מנהלית וכי הוא הפעיל את שיקול דעתו כראוי. בית המשפט הדגיש את רגישותו של מקצועו של דורון ואת חשיבות השמירה על אמון ויושרה בענף. נמצא כי המעשים שיוחסו לדורון בכתב האישום הצדיקו לכאורה את החלטת השב"כ, וכי ההשעיה הייתה אמצעי מידתי להגנה על האינטרס הציבורי. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי המחוקק מתיר הגבלות זמניות על עיסוקם של נאשמים בפלילים לשם שמירה על הציבור, במיוחד במקצועות רגישים. בסופו של דבר אישר בית המשפט את החלטת השב"כ והורה לדורון לכסות את הוצאותיו המשפטיות של השב"כ.