ת"א 1604/03

תקציר

מדובר בסכסוך מקרקעין מורכב שראשיתו בצו הירושה של יונה הרטפלד ז"ל, כאשר מספר צדדים טוענים לבעלות על החלקה. המשיבה, א.י.מ. מבני מנור בע"מ (התובעת), רכשה במקור את הזכויות בחלקה מהמבקש, אדמונד הרטפלד (המוכר), אך מאוחר יותר התברר כי הרטפלד אינו הבעלים החוקיים. זה הוביל לשורה של הסכמים והסדרים שמטרתם לפתור את הסכסוך. התובעת, לאחר שנתקלה בעיכובים ברישום הזכויות, טוענת כעת לרשלנות כלפי המדינה, שבעקבותיה נשלחה הודעה של צד ג' להרטפלד. הרטפלד השיב בבקשה לדחות את התביעה, בטענה כי התובעת מיצתה את זכותה לתבוע אותו, שכן היא ויתרה בעבר על כל טענה נגדו בהסכם הפשרה. עוד טוען המבקש כי התביעה היא ניסיון למצוא "כיס" אחר לתבוע, שכן הנזק שנגרם על ידי המדינה והמבקש אינו ניתן לחלוקה. כמו כן, מדגיש הרטפלד כי אם יחויב על סמך הודעת צד ג', התובע יפוצה ואין לו טענות נוספות נגדו. בית המשפט מסכים עם טענות המבקש ופוסק לטובתו, בקובעו כי יש לדחות את תביעת התובע על הסף. החלטה זו מתבססת על לשונו הברורה של הסכם הפשרה, המשחררת את המבקש מכל התחייבות נוספת, ועל העיקרון לפיו יש לפצות את מי שגרם נזק בלתי ניתן לחלוקה, ביחד ולחוד.