ע"מ 848/06

תקציר

המערערת, בעלת חברת תיווך נדל"ן, ערערה על החלטת רשות המסים לפסול את פנקסי החשבונות העסקיים שלה לשנות המס 2005 ו-2006, דבר שהביא לעריכת שומות מס משמעותיות. השאלה העיקרית הייתה האם שתי קבלות ספציפיות התקבלו אצל המערערת במסגרת עסקיה ולא נרשמו בפנקסי החשבונות. לגבי הקבלה הראשונה, אישר בית המשפט את מסקנת רשות המסים כי קבלה של 1,000 ₪ דמי תיווך, ששולמה על ידי לקוח בשם יגאל ארד, אכן התקיימה ולא נרשמת. בית המשפט העדיף את גרסתו של ארד לאירועים על פני זו של המערער. לגבי הקבלה השנייה, לא הייתה מחלוקת כי היא היוותה קבלה עסקית. בית המשפט הסכים עם רשות המסים כי הימנעותה של המערערת מרישום שיק סחיר על סך 5,360 ₪ עם קבלתו, מהווה פגם יסודי בניהול ספריה. שיטת רישום הצ'קים השתנתה בכל מקרה ולא אפשרה אימות נאות אם נרשמה קבלה או לא, מה שהעלה חשד להעלמת הכנסות. בית המשפט התייחס גם למספר טענות מקדמיות שהעלתה המערערת, ובהן מידת ההנמקה הנדרשת מרשות המסים, נטל ההוכחה ומהות ההליך המינהלי. בית המשפט דחה טענות אלה, בקובעו כי החלטת רשות המסים מנומקת דיה, כי המערערת נשאה בנטל ההוכחה, וכי ההליך שניהלה רשות המסים היה מעין שיפוטי באופיו. לבסוף, התייחס בית המשפט לטענת המערערת כי רשות המסים שגתה כשהורתה על פסילת ספריה, וקבע כי ההחלטה מידתית, הגם שלא הוכחה כוונה להעלים מס. ככלל, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של רשות המסים.