ע"א 25547-04-15

תקציר

לאחר בחינה ממושכת של הטיעונים שהציגו הצדדים, החליטה השופטת לדחות את הערעור. השופט הכיר בשני עקרונות יסוד במקרים של פירוק שיתוף: ראשית, שותף יכול לבקש את הפסקת השיתוף בכל עת; ושנית, יש לחלק את הקרקע המחולקת בעין. עם זאת, במקרה זה קבע השופט כי בשל משכו הממושך של סכסוך השותפות, המשתרע על פני למעלה מ-15 שנה, והניסיונות הכושלים לחלק את הקרקע בעין, טובת כל הצדדים היא להורות על פירוק השותפות באמצעות מכירת הקרקע. לטענתם, המצב הנוכחי, הנגוע בסכסוך ממושך, אינו רצוי ואינו מאפשר פיתוח וניהול יעיל של הנכס. למרות שפיזית זה אפשרי, חלוקה בעין אינה אפשרית מבחינה מעשית בתרחיש זה. השופט הלין גם על טענת המערער כי הליך תכנוני עדיין יכול לחלק את הקרקע בעין, וציין כי לא החל הליך כזה במשך 13 שנים, וכי אימוץ הצעה זו יהיה בלתי סביר ובלתי יעיל. כמו כן, הוסכם על ידי שני הצדדים כי אם החלוקה בעין לא תהיה אפשרית, השותפות תפורק בדרך של מכירה. לפיכך החליט בית המשפט כי מכירת הקרקע תהיה דרך הפעולה הראויה, תוך שהוא פוסק למשיבים הוצאות בסך 20,000 ₪ ומסיים את פסק הדין.