ע"מ 45298-05-20

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, הקובע אפס מתן שירותים לתושבי חוץ, בתנאים מסוימים. המערערים, המספקים שירותים הקשורים להשקעות נדל"ן וגיוס מורים בחו"ל, טענו כי יש לפטור אותם מתשלום מס מלא לפי סעיף זה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הם לא עמדו בתנאים לשיעור מס אפס. הן בעסקי הנדל"ן והן בעסקי גיוס המורים סיפקו המערערים שירותים ישירים ומהותיים לתושבי ישראל, שלא היו זניחים או מקריים. לכן, על פי בית המשפט, יש להחיל את שיעור המס המלא. מסקנה זו הושגה לאחר בחינת מהות השירותים הניתנים ונסיבותיו של כל מקרה, בהתחשב בכוונת המחוקק העומדת מאחורי הוראת שיעור המס האפס, שמטרתה לעודד את שירותי הייצוא. בעוד שהמערערים טענו כי יש להחיל את המבחנים שהותוו בפרשת קאסוטו לזיהוי מקבל השירות העיקרי, קבע בית המשפט כי מבחנים אלה אינם רלוונטיים עוד לאחר תיקון לחוק. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי עמדת המשיב עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות ועם תכלית החקיקה. לבסוף, בית המשפט דחה את הערעור, אך הכיר בכך שהמערער לא קיבל מידע מספק במהלך החקירה ובכך הפחית את סכום הוצאות המשפט ל-15,000 ₪, שעל המערער לשלם למשיב.