תלה"מ 45356-10-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה של אם נגד חמשת ילדיה, המהווה למעשה תביעה נגד עיזבון בעלה המנוח. התביעה מתייחסת לדרישת התובעת למחצית הזכויות שהיו לבעלה בשלושה נכסים. שני הנכסים הראשונים הם דירת מגורים וחנות צמודה, שאוחדו, והנכס השלישי הוא מניות המנוח בחברה שבבעלותה חלקת אדמה בה הופעל חניון לכלי רכב. למעלה מחצי שנה לפני פטירתו, העביר המנוח את כל מניותיו בחברה לנתבע הראשון, בנו, ללא תמורה. מתנה זו אינה מאותגרת. התובעת טענה כי היה הסכם שיתוף בעל פה בינה לבין בעלה המנוח, ולכן היא צריכה להיות זכאית למחצית הזכויות בשלושת הנכסים. הנתבעים, למעט מס' 3, 4 ו-5, חלקו על כך. השופטת קבעה כי נטל ההוכחה הוא על התובע, שכן התביעה היא, במהותה, כנגד עיזבון המנוח. עוד הסבירה השופטת כי דיני השיתוף – החזקה כי רכוש שנצבר במהלך הנישואין הוא בבעלות משותפת – אינם חלים אוטומטית על נכסים חיצוניים, כלומר נכסים שלא נרכשו במאמץ משותף של שני בני הזוג. לאחר מכן בחנה השופטת את אופי נישואיה של התובעת ומצאה כי למרות שהיו ארוכים ולזוג נולדו שישה ילדים משותפים, הנישואין היו רעועים, והתובעת אף עזבה את בית המשפחה לקראת סוף חייו של בעלה. עם זאת, השופט קבע כי דיני השיתוף חלים במקרה זה, שכן בני הזוג חיו יחד לפחות 40 שנה ולא נפרדו במפורש. באשר לדירת המגורים פסק השופט לטובת התובעת, וקיבל את טענתה כי בני הזוג חלקו את הדירה כנכס משפחתי במשך כ-15 שנה, והעובדה שהתובעת עזבה את הדירה מאוחר יותר אינה שוללת את חזקת השיתוף. השופט קיבל גם את טענת התובע כי חנות סמוכה מוזגה עם הדירה בשל צרכי המשפחה, ולכן יש להכיר בתובע כבעלים של מחצית מזכויותיו של המנוח בשני הנכסים. באשר למניות החברה, פסק השופט לטובת הנתבעים, וקבע כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת טענתה. השופטת ביססה החלטה זו על כך שהתובעת לא עמדה על זכויותיה במהלך חייו של המנוח, גם לאחר שידעה על המתנה לנתבע. עוד ציינה השופטת כי בני הזוג ניהלו חשבונות בנק נפרדים וכי צירופו של התובע לאחד מחשבונותיו של המנוח שנה לפני מותו יכול להתפרש כחלק מתכנון עיזבונו, ולא אינדיקציה לחלוקה. זאת ועוד, השופטת לא השתכנעה מטענת התובעת בדבר השבחת המניות במהלך הנישואין, שכן היא לא ביקשה במפורש חלק מהנכס המשופר, ולא הוכחה השבחה כלשהי. לסיכום, קבעה השופטת כי התובעת זכאית למחצית מזכויותיו של המנוח בדירת המגורים ובחנות, אך תביעתה למחצית ממניותיו בחברה נדחתה. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.