ע"פ 1262/12

תקציר

המערער, יחד עם שני בניו הקטינים (נאשמים 2 ו-3), ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר מצא אותו אשם, על סמך הודאתו, בנזק בזדון, חבלה בזדון וחבלה בנסיבות מחמירות. העבירות בוצעו כלפי אחיו של המערער – המתלונן – בעקבות סכסוך על ירושת המשפחה. במסגרת אותו אירוע, הבנים היו מעורבים בשבירת מצלמות אבטחה וחלונות רכב, אך לא הפגינו אלימות כלפי המתלונן. גזר הדין של בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער והטיל עליו 28 חודשי מאסר, בעוד הבנים קיבלו צו מבחן ונדרשו לבצע עבודות שירות. המערער טען להקלה בעונשו, תוך שימת דגש על נסיבותיו האישיות, לרבות היותו המפרנס היחיד של משפחתו בת שש הנפשות ועקרון אחידות הענישה, בהתחשב בעונשים השונים של בניו. הוא גם הדגיש את הסכם סולחה שנועד לפתור את הסכסוך. עם זאת, המשיב אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך שימת דגש על האופי האלים של מעשיו של המערער, עברו הפלילי וההבחנה בין עניינו לזה של בניו. ערכאת הערעור, בהסכמתה עם המשיב, ציינה את מעורבותו של המערער את בניו באירוע, את הרשעותיו האלימות הקודמות ואת חוסר הבהירות ביחס להסכם סולחה. היא הדגישה כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי היה מנומק היטב ואינו מצדיק התערבות, במיוחד נוכח חומרתן של העבירות. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש את הצורך לאזן בין עקרון האחידות לבין שיקולים מכריעים אחרים, כגון גילו של המערער, עברו הפלילי וסיכויי השיקום של הבנים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי אושר.