בג"צ 7439/20

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירות נגד החלטת שר הפנים לשנות את הגבולות המוניציפליים ולהעביר שטחים מסוימים מהמועצה האזורית שדות נגב לעיריית נתיבות. בית המשפט קובע כי החלטת השר התקבלה במסגרת שיקול הדעת הרחב הנתון לו בחוק ואינו מוצא עילה להתערב בשיקול דעת זה. סמכותו של השר לשנות גבולות מוניציפליים מעוגנת בחוק, ותפקידו של בית המשפט מוגבל אפוא לאיתור פגמים בהפעלת שיקול דעת זה. ההחלטה התבססה על דו"ח מעמיק של ועדת גבולות, שמונתה לבחון את הנושא, ועל איזון סביר של השר בין שיקולים שונים. בית המשפט דוחה את הטענות בדבר פגמים פרוצדורליים בעבודת הוועדה והיעדר תימוכין ראייתיים להמלצותיה. נמצא כי הוועדה ניהלה את עבודתה במקצועיות, תוך התחשבות בעמדות כל הצדדים והגשת דו"ח מפורט בעל יסודות מוצקים. באשר לטענה כי ההחלטה התקבלה בתקופת בחירות, מציין בית המשפט כי הוועדה הייתה גוף קבוע שמונה לפני תקופת הבחירות, וסמכותה המורחבת לדון בבקשות לשינוי גבולות אינה מעוררת חשש משמעותי לניגוד עניינים או מניעים פוליטיים. בית המשפט דוחה גם טענות בדבר סדר ההליך התכנוני ושינוי הגבול, ומדגיש כי רצפונם נתון לשיקול דעת. יתר על כן, היא אינה מוצאת כל פגיעה בזכויות החקלאים לקניין ולכיבוש בשל השינוי, מה גם שהרשויות המקומיות עצמן תכננו לשנות את ייעוד השטחים שבמחלוקת. לבסוף, בית המשפט בוחן את ההשלכות הכלכליות של ההחלטה אך מגיע למסקנה כי הן אינן מצדיקות את התערבותה, מה גם שנבחן מנגנון לחלוקת הכנסות בין האזורים הנפגעים. בהיעדר עילה משכנעת להתערב, העתירות נדחות, והעותרים נדרשים לשאת בהוצאות המשיבים. השופט א' ברון והמשנה לנשיא נ' הנדל מסכימים עם ההחלטה, כאשר המשנה לנשיא הנדל הוסיף הערות על שלבי שינוי הגבולות המוניציפליים ועל משמעות הכוונות התכנוניות של הרשויות המקומיות.