ת"א 43028-03-10

תקציר

בפסק הדין בעניין ינובסקי נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' (ת"א 43028-03-10, בית המשפט המחוזי חיפה), אשר ניתנה על ידי כב' השופטת ישראלה קראי גירון, נדונו תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בשתי תאונות דרכים, בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. **עובדות רלוונטיות:** * **תאונה ראשונה (14.2.09):** התובע, רואה חשבון במקצועו, נפגע בעת שרכב על אופניו ורכב חולף הדף אותו. עקב העדר פרטים של הרכב הפוגע, הוגשה תביעה נגד קרנית. בהחלטת ביניים, נקבע כי קרנית תפצה את התובע ב-75% מסכום הפיצויים. בתאונה זו נגרמה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בכתפו. * **תאונה שנייה (19.10.09):** התובע נפגע שוב בעת שרכב על אופניו, הפעם על ידי רכב שנהגו עוסמאן עאסלה, המבוטח על ידי הראל. בתאונה זו נפגע בגבו (שבר בחוליה L2) ונגרמה לו נכות צמיתה אורטופדית ונוירולוגית. **הנכויות הרפואיות שנקבעו:** 1. **בעקבות התאונה הראשונה:** נכות אורטופדית צמיתה בשיעור 10% בכתף. נכות זו לא פגמה בכושרו לשוב לעבודה מלאה. 2. **בעקבות התאונה השנייה:** * **נכות אורטופדית:** 10% בגין שבר בחוליה L2, ו-10% נוספים בגין הגבלה תנועתית בעמוד השדרה המותני. * **נכות נוירולוגית:** 5% בגין הפחתה בתחושה בירך ימין. * **סה"כ נכות רפואית צמיתה:** 30.745% (מעוגל ל-31%), כאשר 10% מהם מהתאונה הראשונה. **הנכות התפקודית:** * **בעקבות התאונה הראשונה:** נקבעה זהות בין הנכות הרפואית לתפקודית, וכי אין לה השפעה על תפקודו העתידי של התובע. * **בעקבות התאונה השנייה:** נקבעה זהות בין הנכות הרפואית (20.749%, מעוגל ל-21%) לתפקודית. בית המשפט נימק זאת בכך שהתובע, למרות נכותו, שב לעבודה סדירה, עוסק במקצוע לא פיזי (רואה חשבון, מרצה), והתמדה בעבודתו, גם אם נטען כי הכנסותיו קטנו ויכולתו להביא לקוחות חדשים נפגעה. **סוגיות מרכזיות ופסיקות:** 1. **נכות אורטופדית בעקבות התאונה השנייה - הגבלה תנועתית:** בית המשפט קיבל את טענת התובע וקבע כי יש להעניק לו נכות נפרדת בשיעור 10% בגין הגבלה תנועתית בעמוד השדרה המותני, בנוסף לנכות שנקבעה בגין השבר בחוליה L2. בית המשפט ביסס זאת על תקנה 37(7)(א) לתקנות המל"ל, אשר עוסקת בהגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני, וקבע כי מומחה בית המשפט, פרופ' וולפין, שגה בהחלת תקנה זו, אך לא שלל את ממצאיו הרפואיים. בית המשפט הדגיש כי זוהי תיקון של "השמטה" בהפעלת התקנות ולא דחייה של קביעות המומחה. 2. **חוות דעת מומחה – פרופ' ירניצקי:** בית המשפט דחה את טענות הנתבעים כי לא היה מקום לקבוע נכות נוירולוגית בהתבסס על תקנות אחרות (תקנות הנכים) ולא רק על תקנות המל"ל. נקבע כי מומחה בית המשפט אינו מוגבל לתקנות ספציפיות, וכי לא הועלתה כל טענה ממשית נגד ממצאיו של פרופ' ירניצקי. 3. **הגשת חוות דעת נוספת (ד"ר וייס):** בית המשפט דחה את בקשת התובע להסתמך על חוות דעת של ד"ר וייס, אשר ניתנה במסגרת תביעה אחרת, וקבע כי אין לאפשר קבלת חוות דעת נוספת כאשר מונה מומחה מטעם בית המשפט. 4. **הפסדים ממוניים - הפסד הכנסה הונית ואובדן "פרמיית שליטה":** בית המשפט דחה את טענות התובע כי זכאי לפיצוי נפרד בגין אובדן הכנסה הונית ואובדן "פרמיית שליטה" במשרד רואי החשבון. נקבע כי מדובר למעשה בהפסדי שכר והשתכרות, הכפופים למגבלות הקבועות בחוק (תקרה של פי שלושה מהשכר הממוצע במשק). כמו כן, לא הוכח כי קיימת "פרמיית שליטה" משמעותית בעסק מסוג זה, וכי המצב הכלכלי של העסק וחלוקת הרווחים נבעו באופן בלעדי מתאונות התובע. 5. **הפסדי השתכרות (בעבר ובעתיד):** * **תאונה ראשונה:** הוכר הפסד שכר לתקופת אי הכושר (חודשיים וחצי), בחישוב גלובלי. * **תאונה שנייה:** הוכר הפסד שכר גלובלי בגין התקופה הראשונה לאחר התאונה (5 חודשי אי כושר + 10 חודשים של חזרה לעבודה חלקית). הפסדי שכר עתידיים חושבו על בסיס דרגת הנכות התפקודית (21%) שלוש פעמים השכר הממוצע במשק, עד גיל 70. בית המשפט הסביר כי התמקד בחישוב גלובלי לאור אי הצגת נתונים מדויקים ומלאים על ידי התובע (לרבות דוחות מס הכנסה) והעדר יכולת לבצע חישוב ספציפי ומדויק. 6. **פיצוי בגין כאב וסבל:** חושב בהתאם לשיעור הנכות הרפואית, ללא ניכוי גיל בתאונה הראשונה (בהתאם לטענות ב"כ התובע), ובהתאם לנכות הרפואית שנקבעה לתאונה השנייה. 7. **הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' וניידות:** נקבע סכום גלובלי בגין הוצאות אלו לאחר התאונה השנייה, בהתחשב בקביעות המומחים שלא הצביעו על צורך ספציפי בטיפולים מסוימים או מגבלת ניידות מתמשכת. 8. **הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים:** נקבע פיצוי בשיעור 10% מהפסדי השכר שנפסקו בגין התאונה השנייה. **חידושים ונקודות משפטיות מרכזיות:** * **פרשנות תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות):** בית המשפט הדגיש כי אין תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 מהוות "בכורה" או "ייחודיות" בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כלומר, ניתן לקבוע נכות ולהפנות לתקנות נכים רלוונטיות אחרות (כפי שנעשה במקרה של הנכות הנוירולוגית). * **תיקון "השמטה" של מומחה בית המשפט:** בית המשפט ביצע תיקון לקביעות מומחה בית המשפט (פרופ' וולפין) בנוגע לנכות האורטופדית, וקבע נכות נפרדת בגין הגבלה תנועתית בעמוד השדרה המותני. הודגש כי לא מדובר בדחיית קביעות המומחה, אלא בתיקון "השמטה" ביישום נכון של התקנות הרלוונטיות. * **הבחנה בין הפסד הכנסה הונית להפסד השתכרות:** בית המשפט קבע כי טענות התובע להפסד הכנסה הונית ואובדן "פרמיית שליטה" הן למעשה טענות להפסדי השתכרות, הכפופות למגבלות הקבועות בחוק. הדבר מהווה יישום של ההלכה הפסוקה כי יש לבחון את מקור הרווחים – האם הם נובעים ממאמצי התובע (הפסד השתכרות) או מנכס מניב (הפסד נכס). * **חישוב גלובלי של הפסדי שכר:** לאור קשיים בהצגת נתונים מדויקים על ידי התובע, בית המשפט נמנע מחישוב ספציפי של הפסדי שכר, ובחר בחישוב גלובלי, תוך שהוא לוקח בחשבון את דרגת הנכות התפקודית, שכר העבר (מעל שלוש פעמים הממוצע במשק), ותקרת החוק. * **הסדרת מורכבות עסקית:** בית המשפט התייחס למורכבות השותפות בעסק רואי החשבון, והכיר בכך שלא תמיד ניתן להפריד באופן מוחלט בין הפסדים שנגרמו עקב התאונה לבין שינויים עסקיים טבעיים או התפתחות העסק. פסק דין זה ממחיש את ההתמודדות של בתי המשפט עם מורכבות תביעות נזקי גוף, הן בהיבטים הרפואיים והן בהיבטים הכלכליים, תוך איזון בין זכויות הנפגע לבין מגבלות החוק והצורך להוכיח את הנזק.