תו"ב 59404-11-15

תקציר

הכרעת הדין במקרה זה נוגעת לביטול הרשעה קודמת בשל חשש שהנאשמים לא הבינו עד תום את השלכות הודאתם. בית המשפט מכיר בחומרת ההרשעה של נאשם על סמך הודאה שעלולה להיות מובנת שלא כהלכה, ומיישר קו עם עקרונות המשפט העברי המדגישים זהירות בהרשעה ופוטנציאל לשיפוט פסול. על פי החוק הישראלי, להודאות משקל משמעותי, אך בית המשפט מכיר בכך שתפיסת ההודאה כ"מלכת הראיות" פחתה עם הזמן. פסק הדין דן בזכותם של הנאשמים לחזור בהם מהודאתם ומציג תמצית של התקדימים המשפטיים הרלוונטיים. תקדימים אלה קובעים כי מתן אפשרות לנאשמים לחזור בהם מהודאה לפני מתן גזר הדין מחייב הפגנת חוסר הבנה או פרשנות שגויה של השלכות ההודאה. עם זאת, על בית המשפט לשקול גם את שלב ההליך המשפטי ואת האינטרס של מערכת המשפט למנוע עיכובים מיותרים. במקרה זה פסק בית המשפט המחוזי לטובת הנאשמים, וקיבל את טענתם כי הודאתם הקודמת לא שיקפה הבנה מלאה של האישומים נגדם. כתוצאה מכך, פסק הדין מיום 6.2.2017 מבוטל, ולנאשמים ניתנת הזדמנות לטעון את הגנתם. דיון ההוכחות נקבע ל-20 ביולי 2017, בו על הנאשמים להגיש כפירה מפורטת ולהציג את עדיהם וראיותיהם.