עב"ל 57366-09-11

תקציר

פסק הדין נסוב סביב ההכרה במחלת הסרטן של אדם שנפטר כפגיעה בעבודה והתביעה לתגמולי תלויים שהגישה אלמנתו. הסרטן הוכר רטרואקטיבית כפגיעה בעבודה החל מינואר 2005 על סמך התביעה שהוגשה ביוני 2008. עם זאת, המנוח לא הגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה במהלך חייו. על פי רישומי המוסד, תביעתו לקצבת נכות כללית נדחתה בשל אי עמידה בהפחתת ההכנסה הנדרשת. האלמנה טענה כי יש לראות את עילת התביעה כאילו קמה רק לאחר פסק הדין שהכיר במחלה כפגיעה בעבודה, מה שיהפוך את התביעה למועד. החוק קובע כי כל תביעה לגמלה כספית תוגש בתוך 12 חודשים מיום היווצרותה של עילת התביעה. במקרה זה, עילת התביעה קמה בינואר 2005, אך האלמנה טענה כי דווקא מועד פסק הדין, נובמבר 2009, הוא שיש להתחשב בו. בית הדין הכיר בדמיון בין מקרה זה לבין מקרה גור, שם התעכבו גם ההכרה בפגיעה כתאונת עבודה והתביעה לתגמולים שבאה בעקבותיה. עם זאת, במקרה זה, התביעה הראשונה להכרה בפגיעה בעבודה הוגשה מחוץ לחלון של 12 חודשים, דבר שהשפיע על עיתוי התביעה השנייה לקצבת נכות. בית המשפט קבע כי הנסיבות אינן מצדיקות החלת התיישנות, ומאחר שעילת התביעה אירעה בשנת 2005, יש לדחות את הערעור.