ת"א 47492-01-21

תקציר

השופט פסק לטובת התובעת, אישה בת 75, ולטובת הנתבעת, מוכרת רכב, בסכסוך נדל"ן. השופטת קבעה כי מזכר ההבנות שנחתם בין הצדדים אינו הסכם מחייב, בשל חוסר בהירות וודאות בפרטים מהותיים, ותנאי ההשעיה לא התקיימו. המסמך לא ציין את מועדי התשלום והעברת החזקה, שנותרו למשא ומתן עתידי. השופטת הדגישה כי התנהלות הצדדים לפני ואחרי חתימת המזכר מעידה על כך שהוא אינו מחייב, שכן לא הייתה החלפת סכומי כסף משמעותיים ולא ננקטו פעולות לקידום ההסכם. בנוסף, שינוי חד צדדי של הנתבעת בתזכיר לתיקון טעות סופר ורישום הערת אזהרה ללא הסכמת התובע נחשב בלתי קביל. גם אם התזכיר היה מחייב, לא התקיימו התנאים למתן תוקף – אישור עורך דין ומשכנתא בנקאית. השופט הורה על ביטול התזכיר, מחיקת הערת ההתראה, ועל הנתבע לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין בסך 82,000 ₪. פסק הדין ניתן לטובת התובעת, קיבל את תביעתה ונתן סעד של פיצול.