ע"א 10737-03-22

תקציר

בית המשפט החליט כי המשיב יכול לאכוף את פסק הדין הכספי כנגד המבקש. בהגיעו לפסק דין זה מציינת השופטת כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לכך שלא יוכל להשיב את הכספים אם ישולמו למשיב. טענתם העיקרית של המבקשים הייתה כי ביצוע פסק הדין יביא לקריסתם הכלכלית, אך השופט מצא את טענותיהם לא משכנעות. ראשית, המבקש לא מסר פרטים כלשהם על נכסיו האישיים, דבר שהשופט מצא כחשוד. עוד ציינה השופטת כי חובו של המבקש היה אישי, וקשיים בתזרים המזומנים של החברה של המבקש לא היוו סיבה מספקת לעכב את ההוצאה לפועל. בנוסף, השופט בחן את מהימנותו של המבקש ומצא כי סיכויי הצלחת הערעור נמוכים. המבקשים טענו כי הוטעו לחתום על המחאת הערבות, אך השופט ציין כי הם הסתייעו בעורך דין באותה עת ונסיבות אחרות אינן תומכות בטענתם. בהתחשב בכך שהמשיב מנוע מלממש את הערבות מזה כשש שנים, החליט השופט כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע, והמשיב רשאי לפתוח בהליכי הוצאה לפועל. המבקש חויב בהוצאות המשיב בסך של 10,000 ₪.