ת"א 4626-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: דחיית תביעה על הסף בגין חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט** **רקע עובדתי** התובעת, "קפה בכוכבים בע"מ", הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי/צו עשה, בטענה כי חוב מים ו/או שפכים בסך של כ-39,000 ₪, הנטען על ידי הנתבעת, "מעיינות החוף בע"מ", בטל ומבוטל. במקביל, התובעת ביקשה צווי ביניים לעיכוב הליכי עיקול שננקטו כנגדה. הנתבעת, מנגד, הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף, בטענה כי קיימת זהות עובדתית ומשפטית עם הליך קיים בלשכת ההוצאה לפועל (תיק 500238-07-25), ובשל כך מדובר בכפל הליכים ושימוש לרעה בהליכי משפט. **טענות הנתבעת** הנתבעת טענה כי לפני הגשת התביעה הנוכחית, היא פתחה הליך לגביית החוב בלשכת ההוצאה לפועל, והליך זה נמצא בשלב התנגדות בבית משפט השלום בקריות (ת"ת 46653-09-25). לטענת הנתבעת, התובעת לא גילתה את דבר קיומו של הליך זה, לא בכתב התביעה ולא בדיון שהתקיים בבקשה לצו ארעי. לשיטת הנתבעת, טיפול בטענות לגבי חוקיות החוב צריך להיעשות במסגרת ההתנגדות להוצאה לפועל, והגשת תביעה הצהרתית מקבילה מהווה כפל הליכים, שימוש לרעה בהליכי משפט, ועלולה להוביל להכרעות סותרות. כמו כן, הנתבעת טענה כי בית המשפט הדן בתביעה ההצהרתית נעדר סמכות עניינית לדון בעצם קיום החוב, וטענות התובעת לגבי הליכי האכיפה צריכות להיות מופנות לערכאה בה מתנהל הליך ההתנגדות. **טענות התובעת** התובעת טענה כי התביעה הוגשה בתום לב ומטעמי הגנה. לטענתה, הנתבעת פתחה את תיק ההוצאה לפועל *לאחר* שהומצא לה כתב התביעה הנוכחי, ולכן היא זו שיצרה את כפל ההליכים. התובעת הכחישה כי פעלה בחוסר תום לב באי-הזכרת הליך ההוצאה לפועל בדיון, וטענה כי הנתבעת עצמה פעלה בחוסר תום לב בכך שפתחה את תיק ההוצאה לפועל לאחר שהומצא לה כתב התביעה, על מנת להקדים גבייה כפויה. התובעת הדגישה כי ההליך ההצהרתי עוסק בחוקיות החיוב, במנגנון הדגימות ובאופן הפעלת סמכויות הנתבעת, בעוד שתיק ההוצאה לפועל עוסק בגביית חלק מהחוב בלבד ואינו מאפשר בירור מקיף של טענותיה. לכן, לשיטתה, אין זהות בין ההליכים. **תשובת הנתבעת** הנתבעת חזרה על טענותיה, וטענה כי התובעת ידעה על קיומו של החוב ועל כוונת הנתבעת לנקוט בהליכי גבייה עוד מחודש פברואר 2025, כפי שעולה ממכתב התראה ששלחה לתובעת, וכן מתשובת התובעת למכתב זה. הנתבעת הדגישה כי תיק ההוצאה לפועל נפתח ב-3.07.25, עוד לפני הגשת התביעה ההצהרתית. הנתבעת טענה כי התובעת נמנעה במודע מלציין את קיום תיק ההוצאה לפועל ואת מסירת האזהרה כדין, תוך הסתרת מידע מהותי מהבית המשפט, ובכך פעלה בחוסר תום לב. לטענת הנתבעת, טענת התובעת בדבר אי-זהות ההליכים מופרכת, שכן בשני ההליכים מתייחסים לאותו חוב מים ואת חוקיותו. **דיון והכרעה** בית המשפט (כבוד השופט צבי כוחן) קיבל את בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף. **הלכות מרכזיות ונימוקים לדחייה:** 1. **חובת תום הלב והגינות דיונית:** בית המשפט קבע כי התובעת לא גילתה לבית המשפט על קיומו של הליך מקביל בבית משפט השלום בבק"פ (ת"ת 46653-09-25) בעניין דרישת החוב. בית המשפט מצא כי התובעת ידעה על קיומו של הליך זה לכל המאוחר ביום 16.09.25, כשבועיים לפני הדיון בבקשה לצו ארעי, אך בחרה שלא לחשוף עובדות אלו. בית המשפט הדגיש כי בעל דין מחויב לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית, כפי שמעוגן בתקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. פנייה לבית המשפט תוך הסתרת רקע עובדתי רלוונטי מהווה עילה לדחיית התביעה על הסף, כפי שנקבע בפסיקה (רע"א 5072/00). * **חידוש/חיזוק משפטי:** ההחלטה מדגישה את חובתם המוגברת של מתדיינים, ובפרט במסגרת בקשות לסעד זמני, לגלות לבית המשפט את מלוא הרקע העובדתי הרלוונטי, לרבות קיומם של הליכים מקבילים. חוסר תום לב במישור זה יכול להביא לדחייה על הסף. 2. **הסתרה מכוונת של מידע מהותי:** בית המשפט קבע כי התובעת ידעה על כוונת הנתבעת לנקוט בהליכי גבייה בהוצאה לפועל עוד מחודש מרץ 2025, לאור מכתב התראה וכן ידעה על קיומו של תיק הוצאה לפועל פתוח ביום 16.09.25. על אף זאת, התובעת לא חשפה עובדות אלו לבית המשפט, לא הגישה בקשה מתוקנת ולא תיקנה את כתב התביעה, וגם לא במעמד הדיון. בית המשפט ציין כי ניהול הליך תוך הסתרת מידע מהותי מנוגד לעקרונות היסוד של ההליך השיפוטי ולחובת תום הלב, ועל כן אין מקום לדון בבקשה לגופה. * **יישום עקרוני:** בית המשפט מיישם את עקרון "ניקיון כפיים" כדרישה מהותית להליך שיפוטי, ובפרט בהליכים לסעד זמני, בהם נדרשת התנהלות שקופה וצודקת מצד המבקש. 3. **כפל הליכים ושימוש לרעה בהליכי משפט:** גם אלמלא עניין חוסר תום הלב, בית המשפט מצא כי היה מקום להורות על עיכוב הליכים או דחייה בשל קיומו של הליך תלוי ועומד. קיימת זהות בין השאלות העובדתיות והמשפטיות בשני ההליכים: חוקיות החוב, תוקפו, ונכונותו. ניהול שני הליכים במקביל על אותה מסכת עובדתית, כאשר אחד מהם (ההוצאה לפועל) עשוי להכריע את הסוגיות המרכזיות, מהווה כפל הליכים ועלול להוביל להכרעות סותרות. * **חידוש/חיזוק משפטי:** בית המשפט מחזק את העיקרון לפיו כאשר קיימים הליכים תלויים ועומדים, העוסקים בסוגיות דומות, יש לנהוג בריסון ולהפנות את הצדדים למיצוי ההליכים בערכאה הראשונה בה נפתחו, וזאת מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות, ומניעת הכרעות סותרות. במקרה זה, ההתנגדות להוצאה לפועל היוותה מסלול דיוני ראוי לבירור טענות התובעת. 4. **סמכות עניינית והכרעה בטענות:** בית המשפט קבע כי טענות התובעת לגבי חוקיות החוב, מנגנון הדגימות והפעלת סמכויות הנתבעת, הינן טענות שצריכות היו להתברר במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר (או תביעה על סכום קצוב) בלשכת ההוצאה לפועל. בכך, לשיטת בית המשפט, השאלה העיקרית היא האם החוב נגבה כדין, והיא מוכרעת במסגרת הליך ההתנגדות. 5. **הליכי סעד זמני:** בית המשפט הדגיש כי בעת מתן צווי ביניים, קיימת דרישה מוגברת לניקיון כפיים ותום לב, שכן הצו משפיע באופן זמני על זכויות הצדדים. הסתרת מידע מהותי מהווה פגם חמור ביותר אשר עשוי להביא לביטול הסעד שניתן. **השלכות פסק הדין:** * **השפעת חוסר תום הלב:** הדחייה על הסף מבוססת במידה רבה על התנהלות התובעת, אשר לשיטת בית המשפט פעלה בחוסר תום לב ובניגוד לחובותיה הדיוניות. * **ההתנגדות להוצאה לפועל כמסלול הראשי:** התובעת תצטרך למצות את טענותיה במסגרת ההליך המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל ובמסגרת ההתנגדות. * **החזרת עלויות:** בית המשפט חייב את התובעת בהוצאות משפט, תוך התחשבות בכך שהנתבעת לא התייצבה לדיון שהתקיים בבקשה לצו ביניים, על אף שהומצאה כדין. **סיכום:** החלטה זו מדגימה את חשיבותם המרכזית של עקרונות תום הלב וההגינות הדיונית בהליך המשפטי. בית המשפט לא היסס לדחות תביעה על הסף, ואף לבטל צו ביניים שניתן, כאשר מצא כי התובעת פעלה בחוסר ניקיון כפיים והסתירה מידע מהותי מבית המשפט. בנוסף, ההחלטה מחזקת את העיקרון לפיו אין להרשות כפל הליכים כאשר קיים הליך מקביל שבו ניתן לדון ולהכריע במחלוקות הניצבות בפני הצדדים, וזאת מטעמי יעילות דיונית וחשש להכרעות סותרות.