עמ"נ 39803-09-24

תקציר

פסק הדין דן בסוגיית הסמכות והסמכות בערעור על מעמד משמורת של שוהה בלתי חוקי, הרחקה ובקשת VIP (עזיבה מרצון). בית המשפט קובע כי לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב סמכות לדון בערעור, אך מאחר שהנושא הועבר לבית המשפט העליון, תישאר לו סמכות שיפוט. באשר לצו ההרחקה ובקשת האח"מים, מסכים בית המשפט עם עמדת המשיב כי המערערים אינם יכולים לערער על החלטת בית הדין לעררים להחזיר את בקשת האח"מים לבירור נוסף, שכן פסק הדין היה לטובתם. במעבר לסוגיית המשמורת, בית המשפט מכיר בסמכותו של בית הדין לעררים להכריע בענייני משמורת, אך סבור כי על בית הדין לעיון במשמורת לברר את עניין שחרורו המותנה של המערער. עם זאת, מאחר שבית הדין למשמורת ראה עצמו מחויב להחלטת בית הדין לערעורים, בית המשפט העליון יבחן את סוגיית המשמורת לגופה. לאחר מכן מתמקד הדיון בחוק בדבר מעצרם של שוהים בלתי חוקיים והאפשרות לשחרורם בערבות. בית המשפט בוחן את הנימוקים שניתנו על ידי בית הדין לעררים להותרת המערער במעצר ומוצא אותם כבעלי משקל מוגבל. בהתחשב בעברו הפלילי של המערער, בית המשפט מכיר בקשיים, אך מדגיש כי מיצוי ההליך הפלילי וריצוי עונשו הם שיקולים משמעותיים כנגד המשך המעצר. בית המשפט מביא בחשבון גם את התבטאויותיו החיוביות של המערער במהלך ההליך הפלילי, את תפקידו כבעל ואב ואת מטרת מעצרו כאמור בפסיקה. בסופו של דבר, בית המשפט מורה על שחרורו של המערער ממעצר בתנאים מסוימים, לרבות הופעות קבועות ברשות האוכלוסין וההגירה, מסירת פרטים אישיים וערבויות כספיות. המשיב נדרש לשאת בהוצאות המשפט של המערערת, וההחלטה תועבר לצדדים הרלוונטיים.