ת"א 1456/99

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית שהגישה מעוז דניאל חברה קבלנית לבניין בע"מ (התובעת) נגד ברנסוס סלבה ואלברט אלאלוף (הנתבעים) שהם מודדים, בדרישה לפיצויים בגין התנהגות רשלנית לכאורה בביצוע עבודות מדידה. התובעת שכרה את שירותיהם של הנתבעים לביצוע משימות מדידה בפרויקט בנייה. התובע טען כי רשלנות הנתבעים גרמה לנזקים כספיים שכן תכנית AS MADE שמסרו לא ייצגה נכונה את המצב בשטח. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי עבודתם נעשתה באופן מקצועי וכל חריגה נבעה מטעויות בקואורדינטות שסופקו על ידי התובעת או נבעה מתהליך הבנייה. בית המשפט מינה מומחה אשר הגיע למסקנה כי לא נפלה דופי בעבודת הנתבעים. השופט הסכים עם חוות דעתו של המומחה ודחה את טענת התובע, תוך ציון מספר נימוקים. ראשית, חוות הדעת של המומחה, שלא מצאה רשלנות מצד הנתבעים, לא אותגרה באמצעות חקירה נגדית או שאלות הבהרה. שנית, השופט מצא כי עדי התובע עצמו סתרו את הטענה בדבר סטיות ורוטציות משמעותיות במבנה. בנוסף, השופטת ציינה כי הבנייה נעשתה בסופו של דבר על סמך מדידות של מודד אחר, ולא של הנתבעים, ובכך ערערה את טענת הנזק שנגרם כתוצאה מעבודת הנתבעים. השופט דחה גם את טענות התובע והטיל ספק במשוא הפנים של המומחה. השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח את אחריות הנתבעים ולכן אין צורך לדון בסוגיית הנזק. פסק הדין התייחס גם לתביעה שכנגד שהוגשה על ידי סלבה והודעות צד ג', קבע דיון נוסף בתביעה שכנגד וקבע כי ההוצאות יידונו בפסק הדין הסופי.