ת"א 21307-03-16

תקציר

העותרת ביקשה לדחות על הסף את תביעת המשיב ולעכב את ההליכים. העותר טען כי יש לדחות את התביעה על יסוד הוראות תקנות 100 ו-101 לתקנות SDA, המסמיכות את בית המשפט לדחות תביעה על הסף בנסיבות מסוימות. עם זאת, השופטת קבעה כי אין מדובר במקרה מתאים לפיטורים על הסף, שכן לא מדובר במקרה קיצוני או חריג. בין הצדדים היו מחלוקות עובדתיות ומשפטיות שהיה צורך לפתור לפני שניתן יהיה להכריע בתביעה. עוד קבע השופט כי יש מקום להקפאת הליכים. הבקשה בפני בית המשפט והבקשה בפני רשם סימני המסחר עסקו באותם צדדים ובשאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות, ובפרט הבעלות על סימני מסחר מסוימים. עיכוב ההליכים היה מונע החלטות סותרות, חוסך זמן והוצאות, והיה במאזן הנוחות של הצדדים. לפיכך הורה השופט על עיכוב ההליכים עד להחלטת רשם סימני המסחר בבקשה לתיקון או מחיקת סימני המסחר. החלטה זו חלה גם על הבקשה לסעד זמני. התיק נסגר מנהלית, והמזכירות הופנתה ליידע את באי כוח הצדדים ולעדכן אותם בהחלטה.