ת"א 21601-07-16

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובעת כי הנתבעים השתלטו שלא כדין על קרקע ציבורית המנוהלת על ידי התובע. הנתבעים מצווים לפנות את הקרקע ולפנות כל מבנה שנבנה ללא היתר, בפרט שני מבני מגורים, בית הארחה, בריכה וגינון נלווה על מגרש שגודלו כ-1590 מ"ר. בית המשפט קובע כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם לבעלות או לשימוש מורשה בקרקע, ואף לא הקימו עילה להארכת תקופת ההתיישנות. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את טענת ההפליה שהעלו הנתבעים, בקובעו כי מעשיה של התובעת היו מוצדקים בשל הנסיבות הספציפיות. באשר לזיהוי השטח, בית המשפט מקבל את הגדרת התובע לקרקע הפולשת על סמך חוות דעת ומפות שהוגשו. בגין דמי השימוש קובע בית המשפט סכום של 1,536,638 ₪, המחושב על פי שווי הקרקע והשימוש בפועל של הנתבעים, ומורה על תשלום בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום המלא. הנתבעים חייבים גם בהוצאות המשפט של התובע ובשכ"ט עו"ד בסך 100,000 ₪ כולל מע"מ. המועד האחרון לקיום פסק הדין נקבע ליום 1.1.2024, ולתובע ניתנת רשות לבקש סעדים משפטיים נוספים במידה והנתבעים לא יעמדו בפסק הדין.