רת"ק 38280-09-14

תקציר

המשיב הבחין בחיובים מסתוריים בכרטיס האשראי שלו עבור שירותי בזק בינלאומי, שלדעתו היו עבור שירותי טלפון בחו"ל. לאחר שהבין כי החיובים הם בגין שירותי אינטרנט, פנה המשיב למערערת, אשר טענה כי החיובים הם בגין חוזה עליו חתם המשיב לכאורה בשנת 2000. המשיב הכחיש זאת, והמערערת לא הביאה כל ראיה לחוזה הנטען. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב, בקובעו כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי התקיימה תקשורת או חוזה כלשהו בין הצדדים. המערערת ערערה על החלטה זו, אך ערכאת הערעור דחתה את הערעור בקובעה כי המערער לא הביא ראיות מספיקות לקיומו של חוזה וכי טענת המשיב כי לא חתם על השירותים אמינה. ערכאת הערעור הסכימה אף היא עם החלטתו של בית משפט קמא לקבל באופן חלקי את תביעת המשיב להחזר, וציינה כי התנהלותו של המשיב בכך שלא בחן את האישומים במשך שנים רבות תרמה לקשיים הראייתיים. הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.