סע"ש 62259-06-15

תקציר

התובעת, עובדת בבית אבות, תבעה את בית האבות וחברת כוח אדם להטבות תעסוקה שונות לאחר מחלוקת על תנאי העסקתה. בית המשפט פסק לטובת התובע באופן חלקי. נקבע כי התובעת החלה לעבוד בבית האבות ביום 18.2.2012 ולא חצי שנה קודם לכן כפי שטענה. עוד קבע בית הדין כי התובעת הועסקה בחברת כוח האדם במשך תשעת החודשים הראשונים להעסקתה, ובמשותף על ידי שני הנתבעים מיום 19.11.2012 ועד לסיום העסקתה ביוני 2014. לפיכך, תביעתה של התובעת לפיצויי פיטורים, הפסדי השתכרות והטבות נוספות הקשורות לפיטורים נדחתה מאחר ונמצא כי הביאה לסיום העסקתה. החברה חויבה לשלם 2,500 ₪ בגין אי יידוע התובעת על תנאי עבודתה במועד, כנדרש בחוק. עוד הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובע 5,856 ₪ עבור ימי חופשה שלא נוצלו, 3,764 ₪ עבור דמי הבראה ו-2,709 ₪ עבור דמי חגים. בנוסף, החברה והנאמן שלה חויבו לשחרר את ההפרשות לפנסיה של התובעת, בסך 6,519 שקל, ולשלם לה פיצוי בסך 1,379 שקל בגין הפרשי הפרשות. עוד נמצא כי החברה ביצעה ניכויים שלא כדין משכרה של התובעת וחויבה להשיב לה סך של 1,533.50 ₪, כאשר החברה נושאת באחריות הבלעדית לתשעת החודשים הראשונים ושני הנתבעים אחראים במשותף ליתרת הסכום. התובעת חויבה לשאת בהוצאות הנתבעים, בסך 4,000 ₪ כל אחד, שכן מרבית תביעתה נדחתה.