ד"מ 46812-10-24

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף: בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות **הקדמה** ההחלטה הנדונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (ד"מ 46812-10-24) עוסקת בבקשה שהגיש הנתבע, עורך דין במקצועו, להורות לתובעת, נטליה גלר, להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו בהליך. בקשה זו נשענת על תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. ההחלטה חושפת התנהלות דיונית חריגה של התובעת, אשר השפיעה באופן מהותי על הכרעת בית הדין. **רקע עובדתי וטענות הצדדים** התובעת, פקידה לשעבר במשרד עורכי הדין של הנתבע, תובעת זכויות שונות הנובעות מיחסי העבודה, בסך כולל של 9,007.30 ₪, וכן הפקדות לקרן פנסיה. הנתבע טוען כי טענות התובעת חסרות בסיס עובדתי ומשפטי, ומעלה טענות נגד, לרבות התחמקותה של התובעת מחתום על טפסי פנסיה, קבלת מענקים במזומן ששיקפו כ"מפרעות", ותפקודה הלקוי. הבקשה להפקדת ערובה הוגשה לאחר הגשת כתב ההגנה, כאשר הנתבע טוען כי התביעה היא "תביעת סרק" ו"קלושה", וכי הוצאותיו בהליך עולות באופן ניכר על סיכויי התביעה, וקיים חשש כי לא יוכל להיפרע הוצאותיו אם יזכה. התובעת, בתגובתה המפורטת (28 עמודים), טוענת כי חיוב בהפקדת ערובה הוא אמצעי חריג, וכי סיפקה ראיות מספיקות בכתב התביעה המתוקן. היא טוענת כי הפקדת ערובה תפגע בזכות הגישה שלה לערכאות, וכי הנתבע לא הוכיח כי מדובר בתביעה קנטרנית או כי אין לה נכסים. התובעת גם מתמודדת עם טענות הנתבע לגבי קרן פנסיה, דו"חות נוכחות, חישובי דמי מחלה ושינוי תנאי עבודתה. **התפתחות ההליך והתנהלות התובעת** ההחלטה מפרטת את הדרך שהובילה להחלטה הסופית. לאחר הגשת כתב ההגנה, הגיש הנתבע את הבקשה להפקדת ערובה. התובעת הגישה תגובה מפורטת, אך בכתב התשובה לטענות הנתבע, הצביע הנתבע על כ-69 הפניות לפסקי דין וציטוטים שאינם קיימים או שגויים, והעלה חשד לשימוש בבינה מלאכותית. בית הדין, בהחלטתו מיום 2.3.2026, הצביע על הפערים החמורים והדגיש את החומרה הגלומה בהתנהלות זו, תוך הפניה לעקרונות של תום לב, הגינות דיונית, והגעה לחקר האמת. נדרשה הבהרה מטעם התובעת לגבי מקורות הפסיקה. בתגובתה להבהרה, נמנעה התובעת מלטעון לשימוש בבינה מלאכותית, אך העלתה שלוש טענות: אי-דיוקים טכניים בציון מספרי הליכים עקב שינוי בשיטת הרישום; היותה בעלת דין לא מיוצגת ולכן יש להקל בבחינת כתבי טענותיה; והיות העקרונות המשפטיים מעוגנים בפסיקה, גם אם ההפניות שגויות. **דיון והכרעה – נימוקים משפטיים** בית הדין קובע כי דין הבקשה להתקבל, תוך שהוא מפרט את נימוקיו: 1. **שיקול הדעת הרחב של בית הדין**: תקנה 116א(א) מעניקה לשופט או לרשם שיקול דעת רחב לקבוע אם "נראה לו הדבר" להורות על הפקדת ערובה. עם זאת, נקודת המוצא היא כי מדובר בצעד חריג שיש להפעילו בזהירות, כדי לא לפגוע בזכות הגישה לערכאות. 2. **שיקולים רלוונטיים לבחינת בקשה להפקדת ערובה**: בית הדין מציין שיקולים מרכזיים, כפי שנקבעו בפסיקה, כגון: סיכויי ההליך, מורכבותו, מיהות הצדדים, התנהלותם, ותום ליבם. 3. **חוסר תום לב דיוני כעילה להפקדת ערובה**: בית הדין קובע כי בנסיבות המקרה, יהא זה מוצדק להורות על הפקדת ערובה, וזאת *גם מבלי להידרש לסיכויי התביעה כשלעצמם*, וזאת בשל התנהלותה של התובעת. 4. **התנהלות חמורה של התובעת**: בית הדין מדגיש את חומרת הגשת תגובה הכוללת הפניות רבות לפסיקה שאינה קיימת או שגויה. הוא דוחה את טענות התובעת בדבר "טעמים טכניים" או היותה אישה לא מיוצגת. * **דחיית טענות התובעת**: * **"טעמים טכניים"**: בית הדין קובע כי שינוי בשיטת אזכור פסיקה אינו מצדיק הפניות שגויות או לא קיימות, וכי פסיקה "ישנה" עדיין זמינה במאגרים. בנוסף, הדבר אינו מתייחס להפניות שגויות להוראות חוק. * **היעדר ייצוג**: בית הדין קובע כי היעדר ייצוג אינו מקנה זכויות יתר ואינו פוטר מהוראות הדין וסדרי הדין, ובפרט מחובת הדיוק והאמינות בכתבי טענות. הוא אף מציין כי התובעת הציגה עצמה כ"משפטנית" בעברה. * **"עקרונות משפטיים"**: בית הדין דוחה את הטענה כי העקרונות המשפטיים כשלעצמם מצדיקים התנהלות שגויה. עצם הניסוח המטעה, גם אם העקרונות נכונים, הוא חמור. 5. **הפסיקה כמבססת את ההחלטה**: בית הדין מבסס את החלטתו על שורה ארוכה של פסקי דין המדגימים את חומרת ההתנהלות של הגשת כתבי טענות מטעים, הכוללים אזכורים שגויים או לא קיימים של חקיקה ופסיקה. פסקי דין אלה מדגישים את הפגיעה בתום הלב הדיוני, בסיכויי ההליך, ובזכותו של הצד שכנגד למשפט הוגן. * **עניין פלונית (בג"ץ 38379-12-24)**: בית המשפט העליון קבע כי הגשת כתב טענות הכולל אזכורים שגויים או לא קיימים של פסקי דין מהווה "הטעיה" ו"ניצול לרעה של ההליך השיפוטי", וכי יש להטיל על כך סנקציות. * **עניין העמותה לקידום זכויות הכלבים (בג"ץ 23602-01-25)**: בית המשפט העליון קבע כי "לא ניתן לקבל מצב שבו יוגשו לבתי המשפט כתבי טענות שבהם טיעוני כזב מכל סוג שהוא, ובכלל זאת גם טיעונים הנסמכים על מקורות משפט שאינם קיימים". 6. **סנקציות אפשריות**: בית הדין מפרט את הכלים העומדים בפניו להתמודדות עם התנהלות זו, כפי שפורטו בעניין פלונית: סילוק על הסף של ההליך, מחיקת כתב טענות, וחיוב בהוצאות. 7. **החלטה ספציפית – מחיקת התגובה והפקדת ערובה**: בהתאם להלכה שנקבעה, בית הדין מורה על מחיקת התגובה של התובעת, וכן על קבלת הבקשה להפקדת ערובה. 8. **גובה הערובה**: בית הדין קובע כי יש לנהוג במתינות בקביעת סכום הערובה, על מנת שלא לחסום את הגישה לערכאות. לאור העובדה שהתובעת אינה מיוצגת, הוחלט להעמיד את הערובה על סכום נמוך יחסית של 1,500 ₪. 9. **הוצאות**: בנוסף לערובה, בית הדין מטיל על התובעת הוצאות בסך 1,500 ₪, תוך הדגשת חומרת הצגת הפניות בדויות, וזאת גם כאשר מדובר בבעל דין לא מיוצג. עם זאת, בפסיקת ההוצאות נלקחה בחשבון העובדה שהתובעת אינה מיוצגת, ולא נפסקו הוצאות לטובת אוצר המדינה, על אף השחתת "זמן שיפוטי יקר". **חידושים משפטיים והשלכות** ההחלטה מדגישה מספר עקרונות משפטיים חשובים וחידושים דיוניים: * **הגנה על טוהר ההליך השיפוטי**: בית הדין מאמץ את הגישה המחמירה של בית המשפט העליון בנוגע לחשיבות טוהר ההליך השיפוטי. הגשת כתבי טענות המבוססים על מקורות שאינם קיימים או שגויים מהווה פגיעה חמורה בתום הלב הדיוני, ועלולה להקים עילה לסנקציות, כולל מחיקת תביעה או הגשת כתב טענות, וכן חיוב בהוצאות. * **החלה עקרונות דנן על בעלי דין לא מיוצגים**: למרות שהתובעת אינה מיוצגת, בית הדין אינו מקל ראש בחומרת התנהלותה. הוא מדגיש כי היעדר ייצוג אינו פוטר מחובת הדיוק והאמינות, וכי אף בעלי דין לא מיוצגים יכולים להימצא חייבים בהוצאות בגין התנהלות כזו. * **הגבלת השימוש בבינה מלאכותית (AI) בהליכים משפטיים**: אף שבית הדין לא קבע באופן מפורש שהתובעת השתמשה בבינה מלאכותית, הצביע על כך הנתבע, והדבר מעלה את השאלה העתידית כיצד יתמודדו בתי המשפט עם טענות המבוססות על מקורות שנוצרו על ידי AI, והאם תהיה אחריות דומה על המשתמש. * **איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין שמירה על הליך הוגן**: בית הדין מקפיד להראות כי הוא מודע לצורך לאזן בין הגנה על זכות הגישה לערכאות לבין הצורך לשמור על הליך הוגן ויעיל. הפגיעה בזכות הגישה לערכאות כתוצאה מהפקדת ערובה נבחנת מול חומרת הפגיעה בסדרי הדין והתנהלות בעל הדין. * **השלכות על פרקטיקה משפטית**: ההחלטה שולחת מסר ברור לעורכי דין ולבעלי דין כי יש לבדוק היטב את האסמכתאות המשפטיות המובאות בכתבי הטענות, וכי שגיאות או הפניות שגויות עלולות לגרור השלכות דיוניות וכלכליות משמעותיות. **סיכום** ההחלטה בבית הדין האזורי לעבודה מדגימה את המחויבות לשמירה על הליך שיפוטי תקין והוגן. ההתנהלות החריגה של התובעת, אשר כללה הפניות שגויות או לא קיימות לפסיקה וחוק, הובילה להחלטה להורות על הפקדת ערובה, מחיקת התגובה, וחיוב בהוצאות. בית הדין מאזן בין הצורך לאכוף את סדרי הדין והתנהלות ראויה לבין הצורך שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות, תוך התייחסות לעובדת היותה של התובעת אישה לא מיוצגת. ההחלטה מהווה תקדים חשוב בנוגע להתמודדות עם התנהלות דיונית לקויה, גם בהקשר של שימוש אפשרי בבינה מלאכותית, ומדגישה את חשיבות תום הלב והדיוק בהליכים משפטיים.