פ"ה 18694-10-14

תקציר

התובעת, סייעת בגן ילדים המועסקת במועצה המקומית שעב, פוטרה על ידי ועדת הפיטורים של המועצה בשל החתמת כרטיס הנוכחות שלה לכאורה בעת היעדרותה מהעבודה. עם זאת, הליך הפיטורים של המועצה היה לא תקין ולא מוסמך. החוק מחייב עבירות משמעת של עובדי הרשות המקומית להידון בבית דין משמעתי. מאחר שמדובר בעבירת משמעת של התובעת, היה על המועצה להביא אותה בפני בית דין משמעתי ולא בפני ועדת פיטורים. גם טענת המועצה כי מעשיה של התובעת מהווים עבירה פלילית לא התקבלה, שכן הטענות נגדה היו בעלות אופי משמעתי בעיקרן. החלטת ועדת הפיטורים בטלה, אפוא, משום שלא הייתה לה סמכות לפטר את התובע בעילות אלה. זאת ועוד, הימנעותה של המועצה מלשקול את העברתה של התובעת לגן אחר פנוי, לו הייתה זכאית על פי מעמדה כעובדת קבועה, אף היא אינה ראויה. כעת על המועצה לשקול לשבץ מחדש את התובעת לתפקיד אחר, תוך שמירה על הזכות לפתוח נגדה בהליכים משמעתיים. פסק הדין גם מורה למועצה לשלם לתובע את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין. ההחלטה לפטר את התובעת מבוטלת, ועל המועצה לבחון את האפשרות להעבירה. אין בפסק דין זה כדי למנוע מהמועצה להציג את הטענות נגד התובע בפני בית הדין המשמעתי.