ת"א 45336-12-19

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובעת בחלקה, ומורה לנתבעים 1 ו-2 לפצות את התובע בסכום שהופקד לחשבון הנתבע – 128,320 ₪, בצירוף ריבית והצמדה על פי החוק ממועד ההפקדה ועד למועד התשלום. על הנתבעים לשלם סכום זה בתוך 30 יום. אם הם לא יעשו זאת, זה יצבור ריבית והצמדה. התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים נדחית במלואה. בנוסף, הנתבעים נדרשים לשאת בהוצאות התובע, לרבות הוצאות משפט מהערכאה הראשונה והשנייה ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪. לצדדים הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז. השופטת הגיעה להחלטה זו לאחר בחינה מדוקדקת של הראיות שהוצגו והתקשתה לקבל את טענות מי מהצדדים בשל קשיים ראייתיים וערבוב נכסים בין הנתבעים לחברה. הימנעותה של החברה מלהצטרף לתביעה היוותה חסרון משמעותי, שכן השופטת הדגישה כי יש לשמוע את עמדת החברה לבירור מארג העסקאות המורכב. גרסאות הנתבעים לאירועים נעדרו ראיות בכתב ולעיתים קרובות הופרכו במסמכים שהוצגו על ידי התובע. בתוך כך, התובע גם לא ערך בדיקה יסודית להבטחת זכויותיו, תוך הסתמכות על הסכם מעורפל להעברת מניות. בסופו של דבר, קיבלה השופטת את טענת התובעת בדבר הכספים שהועברו לחשבונה של הנתבעת, וקבעה כי הנתבעים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת להעברות אלה. התביעה שכנגד נדחתה בשל חוסר ראיות והפרת תקנון החברה על ידי הנתבעים.