ת"א 7772-02-21

תקציר

תיק בבית המשפט נסוב סביב איחור במסירת הדירה והפיצוי הכספי הנובע מכך. מועד האספקה המקורי נקבע ל-8 במרץ 2019, אך המסירה בפועל התרחשה ב-7 ביולי 2020, מה שהוביל לעיכוב של ארבעה עשר חודשים. עיכוב זה יוחס לשני צווי שינוי שביקשה התובעת, שהובילו להארכה של 60 יום, ולמגפת הקורונה, שגרמה לעיכוב נוסף של משך זמן לא ידוע. בית המשפט דחה את ההצדקה השנייה, שכן המגפה החלה לאחר מועד האספקה המקורי ולא ניתן היה להשתמש בה כתירוץ תקף. התובע תבע פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש, אך השופט פסק נגדו, בקובעו כי עוגמת נפש הנובעת מהפרת חוזה אינה מצדיקה פיצוי נוסף במקרה זה. עוד קבע השופט כי רק הנתבעת 1, החברה שמכרה את הדירה, אחראית לעיכוב ודחה את התביעה נגד נתבעת 2, למרות שמותיהם הדומים ונושאי המשרה המשותפים. הנתבע 1 חויב לשלם לתובע סך של 140,400 ₪ בתוספת ריבית כפיצוי בגין האיחור. בתוך כך, חויב התובע לשלם לנתבע 2 7,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.