ת"פ 6177/07

תקציר

הנאשם מס' 2, שני מוניס, יליד 1985, הודה במסגרת הסדר טיעון בקשירת קשר ושוד בנסיבות מחמירות, במסגרתו תוקן כתב האישום נגדו כך שיוסר ממנו אישומים הנוגעים לעבירות תנועה – שבגינן כבר נשפט – והודה ביתר העובדות. שני הנאשמים האחרים, אושרי קבלאווי ומרדכי פדידה, הודו גם הם באשמה במסגרת הסדרי הטיעון שלהם. חלקו של שני מוניס בשוד נחשב נחות מזה של שותפיו לפשע. הוא לא היה מעורב פיזית בשוד עצמו, אלא נהג ברכב המילוט. בית המשפט שמע טיעונים הן מצד התביעה והן מצד ההגנה בנוגע לעונשו של מוניס. הפרקליטות הדגישה את סבלו הפיזי והנפשי של הקורבן וביקשה לגזור עליו עונש בהתאם להסדר הטיעון, הכולל פיצוי של לפחות 20 אלף שקל לקורבן. ההגנה ביקשה להקל בעונשו, בנימוק של חינוכו הקשה של מוניס, בעיות בריאותיות והעובדה שמעולם לא היה כלוא קודם לכן. בנוסף, הם הדגישו את חלקו המופחת בפשע ואת האתגרים הראייתיים בתיק. מוניס עצמו התנצל בפני הקורבן. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, מצא בית המשפט את הסדר הטיעון סביר וגזר על מוניס ארבע שנות מאסר, בניכוי תקופת המאסר, ולאחריהן שלוש שנות מאסר על תנאי. גזר הדין כלל גם שישה חודשי מאסר על תנאי מתיק קודם, מתוכם חודשיים ירוצו ברצף. בנוסף, חויב מוניס לשלם לנפגע פיצוי בסך 7,500 שקל, כאשר 1,500 שקל מסכום זה מקורם בפיקדון שביצע בתיק קודם. היתרה הייתה אמורה להיות משולמת בשישה תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.2.2010. בית המשפט סיים בהדגשת חומרת העבירות נגד קשישים, אך גם הכיר בהודאתו של הנאשם באשמה ובהסדר הטיעון, שהסתיים בעונש שנקבע.