ה"פ 99/05

תקציר

פסק הדין דן בשתי שאלות מרכזיות. ראשית, האם העברת מחצית מדירתו לגרושתו ענת על ידי שלום, במסגרת הסכם ממון לאחר גירושיהם, נעשתה כדי להונות במכוון את נושיו – במקרה זה תורג, חברה שהוא חייב לה 44 אלף שקל בעקבות פסק דין. שנית, האם ענת אחראית לתרום מחצית מחובו של שלום לתורג, כחלק מיתרת המשאבים הנובעת מגירושיהם. מסקנת פסק הדין היא כי הסכם הגירושין אכן היה ניסיון להונות נושים, בהתבסס על מספר אינדיקציות ובהן עיתוי ההסכם, חוסר התחשבות בו והמשך החיים המשותפים של ענת ושלום לאחר גירושיהם. לפיכך, ההסכם נחשב בטל, ולתורג יש זכות לתבוע את מחצית הדירה של שלום לפירעון חובות. יתר על כן, פסק הדין קובע כי ענת אכן חולקת באחריות למחצית מחובו של שלום לתורג, שכן החוב אינו נחשב אישי, אלא קשור לעסקיו של שלום. לפיכך, לתורג יש זכות לתבוע פירעון הן מענת והן משלום, האחראים במשותף לחוב. לבסוף, בית המשפט מורה לענת ושלום לשלם לתורג הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 8,000 שקל בתוספת מע"מ, צמוד למדד המחירים לצרכן ובתוספת ריבית משפטית שנצברה מיום פסק הדין.