ת"א 31393-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **החלטה בבית משפט השלום הרצליה, תיק ת"א 31393-09-25 (מבקשות: עולם ומלואו, מור שעל נ' משיבה: דריה דניאל)** **הרקע המשפטי:** ההחלטה עוסקת בבקשה להפסקת תובענה (מחיקתה) על פי תקנה 44(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. התובעות (המבקשות) הגישו תביעה בסך 200,000 ₪ בגין לשון הרע, פגיעה בשמן הטוב והפרת זכויות יוצרים, בטענה לפרסומים שקריים ומכפישים של הנתבעת (המשיבה) ברשתות החברתיות. בנוסף, התבקשו סעדים כמו הסרת פרסומים, צו מניעה, ופרסום הודעת תיקון. **התפתחות ההליך והבקשה לתיקון כתב תביעה:** לאחר הגשת כתב הגנה ותשובה, הגישו המבקשות בקשה לתיקון כתב התביעה. טענתן המרכזית הייתה כי המשיבה המשיכה בפרסומים פוגעניים, לרבות התייחסות להליך המשפטי עצמו. הן טענו שהתיקון מבוקש על מנת לשקף תמונה עובדתית מלאה ועדכנית, תוך צמצום יריעת המחלוקת ומיקוד הפלוגתאות. **התנגדות המשיבה לבקשה לתיקון כתב תביעה:** המשיבה התנגדה בחריפות, בטענה כי מדובר בניסיון להחליף את כתב התביעה המקורי במסמך חדש, רחב ומנופח, המשנה באופן יסודי את חזית המחלוקת, העילות והסעדים. היא טענה שהוגשו טענות עובדתיות חדשות, נוספו פרסומים ואירועים (חלקם קדמו לכתב התביעה המקורי), נוספו עילות משפטיות חדשות, ונמחקו רכיבים מרכזיים כמו עילת הפרת זכויות יוצרים וסעד צו המניעה. **החלטת בית המשפט לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה (4.2.2026):** בית המשפט דחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה. הנימוק המרכזי היה כי כתב התביעה המתוקן היווה למעשה "כתב תביעה חדש", שכלל עובדות ופרסומים חדשים, מהווים עילות חדשות, תוך השמטת רוב הפרסומים המקוריים והעילות הקודמות. בית המשפט קבע כי במצב זה, הדרך הראויה היא מחיקת התביעה הקיימת והגשתה מחדש כתביעה חדשה, תוך שהמבקשות "חוזרות לסוף התור". **הגשת הבקשה הנוכחית להפסקת תובענה:** בעקבות ההחלטה הקודמת, הגישו המבקשות את הבקשה הנוכחית להפסקת התובענה (מחיקתה) על פי תקנה 44. הן טענו כי בעקבות הנחיות בית המשפט, הן שוקלות להגיש תביעה חדשה, והפסקת ההליך הנוכחי נועדה לייעל את הדיון ולמנוע המשך ניהול הליך שאינו מתאים. **התנגדות המשיבה לבקשה להפסקת תובענה:** המשיבה התנגדה לבקשה, בטענה כי מדובר בניסיון להימלט מהכרעה שיפוטית, ומהווה שימוש לרעה בהליך. היא טענה כי התובעות מנסות להתחמק מהגשת תביעת השתקה (SLAPP) צפויה, לאחר שכבר השיגו יתרון טקטי של קבלת גילוי מסמכים. המשיבה דרשה שהפסקת ההליך תותנה בתשלום הוצאות משמעותיות, הכוללות רכיב הרתעתי. **דיון והכרעה של בית המשפט (ההחלטה הנוכחית):** בית המשפט קיבל את הבקשה להפסקת התובענה (מחיקתה), תוך חיוב המבקשות בהוצאות. **עקרונות משפטיים וחידושים בהחלטה:** 1. **סמכות בית המשפט להפסקת תובענה:** בית המשפט הדגיש את סמכותו לפי תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת לו, לבקשת תובע, להורות על הפסקת תובענה, כולה או מקצתה. 2. **שיקולים בקבלת בקשה להפסקת תובענה:** בית המשפט עמד על השיקולים המרכזיים בהחלטה זו, כפי שפורטו בפסיקת בית המשפט העליון (ע"א 3975/21, ע"א 8416/22, ע"א 3018/23, ע"א 2230/21): * **שלב דיוני:** במקרה זה, ההליך היה בשלב מקדמי מאוד, טרם השלמת הליכים מקדמיים, קיום דיון או שמיעת ראיות. הדבר מהווה טעם משמעותי לקבלת הבקשה. * **אינטרס ציבורי במניעת השחתת משאבי שיפוט:** בית המשפט הדגיש כי הפסקת תובענה, במיוחד בשלבים מוקדמים, עשויה לחסוך משאבי שיפוט יקרים. * **חשש לשימוש לרעה בהליכי משפט וקיפוח זכויות הנתבע:** בית המשפט קבע כי הבקשה למחיקת התביעה לצורך הגשתה מחדש אינה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, במיוחד כאשר היא נובעת מרצון לדיון ענייני ושיקוף אמיתי של המחלוקות. 3. **היחס בין בקשה לתיקון כתב תביעה לבקשה להפסקת תובענה:** ההחלטה ממחישה את הגבול הדק והמעשי בין השניים. כאשר תיקון כתב תביעה הופך להיות מהותי ויוצר "כתב תביעה חדש", בית המשפט מעדיף לראות זאת כתביעה מחוקה ומנוהלת מחדש, ולא כתיקון. זהו "חידוש" פרוצדורלי המאפשר לבית המשפט לנהל הליך יעיל יותר. 4. **"חזרה לסוף התור" ככלי פרוצדורלי:** בית המשפט מאמץ את העיקרון לפיו כתב תביעה שמהווה למעשה תביעה חדשה, יש להתחיל את הליך המשפטי מחדש ("להגיש מראשיתו", "לחזור לסוף התור"). זהו מנגנון המאפשר למבקשים לעדכן את עמדתם המשפטית והעובדתית, אך זאת במחיר של תחילת ההליך מחדש. 5. **תביעות השתקה (SLAPP):** בית המשפט התייחס לטענת המשיבה כי מדובר בתביעת השתקה. הוא קבע כי בחינת טענות אלו דורשת בירור עובדתי, ואינה ניתנת להכרעה במסגרת בקשה להפסקת תובענה. גם אם קיים חשד, אין זה מונע הפסקת התובענה הנוכחית, והדבר ייבחן במסגרת ההליך החדש, אם יוגש. 6. **התניית הפסקת תובענה בהוצאות:** * **עקרון תשלום הוצאות:** בית המשפט מאשר את הכלל לפיו תובע המבקש להפסיק את תביעתו, וגרם בכך להוצאות לנתבע, יישא בהוצאות אלו. * **הבחנה בין מחיקה ללא הגשה מחדש למחיקה לצורך הגשה מחדש:** ההחלטה מחדשת בכך שהיא מבחינה בין מצבים. כאשר התביעה נמחקת ללא כוונה להגשה מחדש, ההוצאות שנפסקו הן "הוצאות שירדו לטמיון". אולם, כאשר המחיקה נועדה להגשה מחדש, חלק מההוצאות שהוציא הנתבע בהליך הראשון עשויות לשמש אותו גם בהליך החדש. * **גובה ההוצאות:** במקרה זה, בית המשפט קבע סכום הוצאות נמוך יחסית (3,500 ₪) וקבע כי תשלומן יהווה תנאי להגשת תביעה חדשה. הנימוק היה שההוצאות שהוציאה המשיבה בהליך הראשון אינן "ירדו לטמיון" לחלוטין, שכן הן עשויות לשמש אותה גם בהליך החדש. כמו כן, נדחו הדרישות של המשיבה להוצאות גבוהות יותר הכוללות רכיב הרתעתי, מתוך הבנה כי התניות כאלו עלולות למנוע מהמבקשות את הגישה לבית המשפט. **סיכום:** ההחלטה מדגימה כיצד בית המשפט משתמש בסמכויותיו הפרוצדורליות על מנת להבטיח ניהול הליך יעיל, הוגן וממוקד. המקרה מלמד כי כאשר תיקון כתב תביעה משנה את מהותו באופן קיצוני, הדרך המועדפת היא מחיקת התביעה והגשתה מחדש, תוך חיוב התובעים בהוצאות מתאימות. ההחלטה גם מבהירה כי בית המשפט ישקול את היקף ההוצאות באופן ריאלי, בהתחשב בנסיבות הספציפיות, ובפרט האם ההוצאות שנפסקו עשויות לשמש את הנתבע גם בהליך המשפטי החדש.