ת"א 1263/06

תקציר

מדובר בתובעת קטינה שהשתתפה בשיעור התעמלות במרכז הקהילתי נאות שושנים בחולון ונפצעה לכאורה מהחלקה ונפילה במרכז. התובע, יחד עם חברו של התובע מס' 2, מסרו שני תיאורים שונים של האירוע. התובעת מס' 2 טענה כי התובעת הלכה במתנ"ס כדי להצטרף לחוג כאשר החליקה על רצפה רטובה כתוצאה מנזילת מים וסבלה משבר בירך. עם זאת, חברו של התובע מס' 2 תיאר את התובע כמי ששיחק והתמוטט לפתע, כאשר הרטיבות הקיימת במקום עשויה לנבוע ממזגן או מהתקרה. השופט מצא סתירות וסתירות משמעותיות בעדויות עדי התביעה, בעיקר בכל הנוגע לתנאי מזג האוויר, מעשיו של התובע טרם התאונה ומקור הרצפה הרטובה. כך למשל, התובעת מס' 2 הצהירה כי היה גשום וסוער, דבר שסתר את עדותו של החבר שהשמיט את פרטי מזג האוויר הללו. עוד ציין השופט כי עדותו של החבר, שניתנה זמן קצר לאחר האירוע, הייתה אמינה יותר לגבי מעשיו של התובע לפני התאונה. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת הנתבעים, ולא מצא אחריות לתאונה מצידם. השופט קבע כי הרצפה הרטובה נגרמה ככל הנראה מכניסתם של תלמידים והורים רבים למתנ"ס בעת גשמים עזים, דבר שלא הטיל חובה על הנתבעים לנגב את הרצפה ברציפות. תביעת התובעים כנגד הנתבעים נדחתה, והנתבעים חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. אשר להודעת הצד השלישי, מאחר שהנתבעים לא הציגו עדים כלשהם, גם היא נדחתה.