עת"מ 6019-08-14

תקציר

העותר ביקש מהמשיב מסמכים מסוימים לפי חוק חופש המידע. המשיב סירב למסור את המסמכים המבוקשים, בטענה כי הם נופלים תחת הפטורים הקבועים בחוק, ובפרט בסעיף 9(ב)(4), המתייחס לדיונים פנימיים, רישומים וטיוטות שניתנו לצורך קבלת החלטה. העותר ערער על סירוב זה, וטען כי המסמכים אינם טיוטות וכי החלטת המשיב אינה סבירה או מידתית. עם זאת, בית המשפט מצא כי המסמכים המבוקשים אכן היו טיוטות כמשמעותן בחוק וכי החלטת המשיב שלא לגלותם הייתה מוצדקת. ראשית, בית המשפט קבע כי המסמכים המבוקשים הם טיוטות שכן הם חלק מהשלבים הראשונים של גיבוש מודל והוחלפו בין המשיב לבין חברת ייעוץ. כותרות המסמכים ותכתובות הדוא"ל הנלוות תמכו במסקנה זו. לחשיפת טיוטות אלה תהיה השפעה מצננת על כנותם ופתיחותם של דיונים עתידיים ברשות הציבורית. לפיכך, קבע בית המשפט כי סעיף 9(ב)(4) לחוק חל במקרה זה. שנית, בית המשפט בחן את סבירותה ומידתיותה של החלטת המשיב לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק. נמצא כי עניינה של העותרת במידע היה חלש, שכן כבר נמסר לה המידע שעליו ביסס המשיב את החלטתו. העותר ביקש את המסמכים כדי לערער על הנתונים הסופיים, לא כדי להבין את תהליך קבלת ההחלטות. בנוסף, העותרת לא סיפקה תשתית עובדתית מספקת כדי להוכיח כי ההבדלים בין הטיוטות לבין ההחלטה הסופית היו משמעותיים דיים כדי להצדיק את חשיפת הטיוטות. יתר על כן, בית המשפט קבע כי לא ניתן להפריד בין חלקי המסמכים הניתנים לגילוי ושאינם ניתנים לגילוי מבלי לפגוע בחיסיון הדרוש לדיונים כנים בתוך הרשות הציבורית. לפיכך, החלטת המשיב נמצאה מידתית. לבסוף, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין עניין ציבורי בחשיפת המידע, ואין די בעניינה של העותרת במידע כדי להצדיק את מסירתו. משכך, נדחתה העתירה, והעותר חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.