ת"א 694/08

תקציר

עזבונו של נאיף אסד פאדול (פדול) המנוח תבע להיות מוכר כבעלים של שתי חלקות אדמה בפקיעין, הרשומות כיום על שם עזבונו של המנוח שלמה נקבלי (נקבלי). פדול טען כי בשנת 1964 מכר נקבלי את החלקות לאביו ומינה מיופה כוח להעברת הזכויות בקרקע. הנתבעים, חלק מיורשיו של נקבלי, הכחישו כי המכירה בוצעה וטענו כי התביעה מזויפת ומיושנת. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובע. הראיה המרכזית הייתה ייפוי כוח בלתי חוזר, התומך בעסקת המכר, שהנתבעים לא הצליחו לערער על אמיתותה באמצעות ראיות מומחים. למרות שהנתבעים הצביעו על סתירות בעדויות התובע, השופט סבר שהן חסרות חשיבות וקיבל את הטענה כי אביו של פדול החזיק בקרקע מאז המכירה. השופטת דחתה גם את טענות הנתבעים בדבר התיישנות וחזקת שיתוף הפעולה, וזאת בעקבות פסיקות קודמות בעניין אכיפה מאוחרת של עסקאות מכר מקרקעין. יתר על כן, השופט קבע כי חזקת שיתוף הנכסים בין בני זוג אינה חלה כאשר הבעלים הרשום ביצע עסקה בתום לב, אשר התובע, כצד שלישי, יכול היה להניח באופן סביר כי הייתה הסכמתו של בן הזוג הלא רשום. בהיעדר ראיות סותרות, קיבל השופט את עסקת המכר כניתנת לאכיפה. הנתבעים חויבו לשלם 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, והמקרקעין יירשמו בעיזבונו של המנוח פאדול, בכפוף למסים. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 6.8.2012.