ע"א 5110/05
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין, שניתן על ידי השופט א' רובינשטיין, התייחס לסוגיית תקופת ההתיישנות הנוגעת לתביעה לפיצויי הפקעה, תוך הפניה לפסיקה קודמת כדי לבסס את תוקפה בעניינים אלה. עם זאת, עיקר המוקד היה בשאלה האם שיהוי משפטי או שיהוי מונעים את התביעה, בהתחשב בפרק הזמן המשמעותי של למעלה מארבעים שנה. בית המשפט בחן עקרונות מהמשפט האזרחי והמנהלי כדי לברר האם המשיבים, יורשיו של בעל הקרקע המקורי, זנחו את תביעתם או גרמו לשינוי לרעה ביכולת המדינה להתגונן עקב השיהוי. פסק הדין הדגיש את הציפייה לרישום נאות על ידי רשויות ציבוריות ואת ההשלכות של תיעוד חסר לאורך זמן. ככל הנראה, למרות שנמצאו כמה מסמכים המצביעים על תשלום פיצויים, היעדר ראיות קונקרטיות כמו קבלה הפך את המצב למורכב. בית המשפט ציין כי השיהוי הפרוצדורלי הוביל להעברת הנטל על המשיבים להוכיח אי קבלת פיצויים. בסופו של דבר הגיע רובינשטיין, בהסכמת המשנה לנשיא א' ריבלין והשופט ד' חשין, למסקנה כי המדינה עמדה די הצורך בנטל הראייתי המוטל עליה. בכך התקבל הערעור, תוך שהוא הופך את החלטת בית משפט קמא מבלי להטיל הוצאות על המשיבים.
חקיקה מקושרת
ע"א 5110/05 מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל נ' קלרה שטיינברג, עליון (18.1.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.