בר"ע 1209/05

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור לסילוק בורר בסכסוך בין המבקשים למשיבים על תשלום עבור שירותים על פי חוזה מיום 22.5.2000. הבורר המדובר מונה לאחר שמספר בוררים קודמים הודחו או מונו והיה נושא לשתי בקשות לסילוק על ידי המבקשים. הבקשה הראשונה נדחתה על-ידי בית-משפט קמא, והבקשה השנייה – נשוא ערעור זה – נדחתה אף היא. הערעור על דחיית הבקשה השנייה לסילוק הבורר התבסס על מספר טענות, ובהן כי הבורר: נתן לסמכותו לפסוק פסק בורר לפקוע; פעל בניגוד להסכם הבוררות ולהנחיות בית המשפט; שיבש ועיכב את הליכי הבוררות; חרג מסמכותו; חסר משוא פנים; ולא היו לו הכישורים המקצועיים הדרושים. בית המשפט דחה כל אחת מהטענות הללו ואישר את החלטת בית משפט קמא, תוך שהוא מדגיש את הזהירות שבה נשקלים בקשות לסילוק בוררים, את הנסיבות הקיצוניות הנדרשות להסרה כזו ואת חוסר תום הלב של המבקשים בניסיון לעכב את הליכי הבוררות. המבקשים חויבו לשלם למשיבים שכר טרחת משיבים, בסך 8,000 ₪, וההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 27.11.2005.