ע"א 35931-03-17

תקציר

פסק הדין דן באחריותה של המדינה, באמצעות פעולות המשטרה, לאי מניעת פשע שביצע אדם, במקרה זה, אל-פאדל. האירוע כלל קטטה בין אל-פאדל לשאער, שדווחה למשטרה. כאשר הגיעו השוטרים למקום, הם לא היו עדים לקטטה או לנשק כלשהו, ושניהם טענו כי השני יזם את העימות. גם שאער סירב להגיש תלונה. המשטרה הפרידה בין האנשים ושחררה אותם לדרכיהם הנפרדות. עם זאת, מאוחר יותר פגע אל-פדל בנשים אחרות, ובין היתר תקף למוות אחת מהן. בפסק הדין מודגש כי הערכת פעולות המשטרה צריכה להתבסס על המידע שהיה ברשותה באותה עת, "בזמן אמת", ועל הנסיבות כפי שהתרחשו. היא אינה רטרוספקטיבית, תוך התחשבות באירועים הטרגיים שבאו בעקבותיה. השופטים מציינים כי המשטרה הגיבה במהירות לדו"ח הקטטה ושלחה ניידות רבות למקום. הם הפרידו בין המעורבים, ולא הייתה כל אינדיקציה להתנהגות אלימה קודמת מצד אל-פדל. שכרותו והיעדר כל ראיה לאלימות או לנשק לא הצדיקו את מעצרו. המשטרה לא יכלה לצפות את פעולותיו האלימות הבאות של אל-פאדל על סמך המידע שהיה ברשותה. השופטים מסכימים כי התובעים לא הצליחו להוכיח רשלנות מצד המשטרה וכי העובדות, כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא, לא ביססו "קשר מיוחד" בין התנהגותו של אל-פאדל לבין ההחלטה לשחררו. לפיכך, התביעה נגד המדינה נדחית. עם זאת, בהתחשב בנסיבות, כל צד אחראי להוצאותיו, והתובעים יקבלו את הפיקדון בחזרה. פסק הדין ניתן על ידי השופט שנלר, המשנה לשופט קובי ורדי והשופטת עינת רביד, שהצטרפו לפסק הדין המקיף של שנלר.