ב"ל 4645-11-18

תקציר

התובע, שטען כי נפגע בתאונת עבודה, תבע את הנתבעת, וכן צד שלישי ורביעי, בדרישה להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה. עם זאת, השופטת הגיעה למסקנה כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת מעמדו כעובד. עדותו של התובע נמצאה בלתי עקבית ובלתי אמינה בכל הנושאים המרכזיים, לרבות נסיבות האירוע, הפיצויים, אופי עבודתו וזהות מעסיקו. באופן ספציפי, השופט הדגיש סתירות משמעותיות בתיאורי האירוע של התובע, וציין כי עדותו שונה מהודעותיו הקודמות. יתר על כן, התובע לא הציג ראיות משכנעות בנוגע לתשלומי השכר, כאשר השופט ציין כי שכרו הנטען של התובע אינו סביר בהתחשב באופי עבודתו. עוד קבעה השופטת כי עבודתו של התובע אינה חיונית וכי הוא לא הוחלף בעובד אחר, דבר המצביע על כך שעבודתו דומה לסיוע משפחתי מרצון. זאת ועוד, תנאי העסקתו של התובע, לרבות זהות מעסיקו, נותרו לא ברורים. מאחר שהתובע לא הצליח להוכיח קיומם של יחסי עובד-מעביד, פסק השופט נגד התובע וביטל את הודעותיו נגד כל הנתבעים. למרות שהשופט שקל לחייב את התובע בהוצאות המשפט של הנתבע, בסופו של דבר הוחלט שלא לעשות כן, שכן הנתבע לא ביקש זאת.