סע"ש 60986-07-19

תקציר

בית המשפט מצא כי התובעת הייתה מבוטחת ברציפות בחברת הביטוח הנתבעת משנת 1999 ועד פרישתה. חברת הביטוח טענה כי תביעתה של התובעת חוסה תחת חוק ההתיישנות, אך בית המשפט חלק על כך וקבע כי התובעת הגישה את תביעתה בתוך שלוש השנים שנדרשו לאחר שהוועדה הרפואית לעררים נתנה את החלטתה. עוד טענה חברת הביטוח כי לא ניתן להטיל עליה אחריות לאי תשלום הפרמיות של התובע על ידי המעסיק בשנים 2009 ו-2010, אך בית המשפט מצא כי החברה לא שלחה לתובע את ההודעות הנדרשות, ולכן לא הצליחה להוכיח כי לא התרשלה בגביית החוב. כמו כן, בית המשפט קבע כי לחברת הביטוח לא היה בסיס נורמטיבי תקף לשינוי מועד חברותה של התובעת ולאיפוס הוותק שלה, וכי יש להגן על זכויותיה של התובעת כחברה בקופה. משכך, הורה בית המשפט לחברת הביטוח להביא את עניינה של התובעת בפני רופא הקופה על מנת שיקבע האם היא זכאית לקצבת נכות. התביעה נגד המעסיק נדחתה לאחר שהמעסיק שילם את חובו לקרן, וחברת הביטוח חויבה לשלם את שכר טרחת עורך הדין של התובע.